תקדים: נכי צה"ל בחו"ל זכאים לרכב

בית המשפט העליון קבע  בעע"מ 4515/08 כי נכי צה"ל המתגוררים בחו"ל זכאים להטבת רכב, ואין להתנותה במגורים בארץ במשך 180 יום בשנה. ההחלטה ניתנה בערעור של המדינה על החלטת בית משפט המחוזי בתל אביב שלא לשלול מנכה צה"ל, יוסי נאמן, המתגורר רוב ימות השנה בחו"ל, את הטבת הרכב לה זכאים נכי צה"ל. עתירתו של נאמן לבית המשפט באה בעקבות הוראה משנת 2003 בחוק הנכים לפיה נכה צה"ל זכאי לסיוע ברכב רק אם הוא מתגורר בארץ מעל 180 יום בשנה.
כאמור בית המשפט העליון קבע כי יש לבטל מטעמי אפלייה את ההתנייה של שהייה מעל 180 יום בארץ לצורך קבלת הסיוע. השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן כתבו כי "עם פציעתו של הנכה במהלך שירותו הצבאי נכרתה בינו לבין המדינה שבעבורה נלחם, ובינו לבין העם שעליו הגן, מעין 'ברית' הקושרת אותו בקשרי דמים למדינה ולקולקטיב, שאינם מתנתקים אך מחמת העדפתו של הנכה, בחלוף שנים, להתגורר במקום אחר. העדפה מאוחרת זו חסרת רלוונטיות לטעמים שבעטים הוחלט להעניק לנכה את הזכויות וההטבות שלהן הוא זכאי ואין להשתמש בה כמקור להבחנה ולהוצאתו של הנכה אל מחוץ ל'קבוצת השוויון'.

זיקה קנויה בשל קורבנו
בית המשפט ממשיך וקובע כי "זיקתו של נכה צה"ל למדינה מוסיפה לעמוד גם אם עבר להתגורר במקום אחר, ועל כל פנים אם הוא שוהה בישראל פחות מ-180 ימים בשנה", כתבו השופטים, "באשר היא נקנית לו מעצם הקורבן שהקריב למענה בפציעתו."
השופטים הדגישו כי אין מדובר ב"מתנה" המגדילה את ממונם של הנכים אלא הטבה זו נועדה בין היתר "לפצות את הניזוק על נזק שנגרם לו ועל הפגיעה ביכולתו לעשות 'פעולה רגילה בין גופנית או שכלית'...משכך, 'קנה' הנכה את זכותו לפיצוי בעצם פציעתו תוך כדי הגנה על המדינה, וראוי לו כי נזקו יירפא וישיבו למצבו הקודם בכל מקום שבו יבחר להיות."
השופטים פסקו כי "הגבלת ההטבה בדבר סיוע בקבלת רכב רפואי רק לנכים המתגוררים בישראל מעל 180 ימים בשנה מהווה, איפוא, אפליה המחייבת תיקון."

ד"ר דוד סער, עו"ד