בטרם התיקון לחוק, סעיף 9 הטיל את הנטל על העובד, להוכיח כי המעביד עבר על הוראות סעיף 2 הנ"ל והפלה את העובד בהתאם לאחת מהעילות המנויות בסעיף 2(א) לחוק שהינם הפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורה, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה או שירות במילואים וכיו"ב.
הנטל שהוטל על העובד- התובע, היה נטל כבד מאוד, אשר הוביל לדחייתן של תביעות רבות, בשל הסיבה שהעובד נדרש לספק מידע הנוגע לנושאים שהפליה בשלהם אסורה מחמת הטעמים המנויים בסעיף 2 לחוק, ומשכך נוצר קושי ראייתי בקרב אותם עובדים להוכיח זאת. לפיכך, התיקון לחוק אשר תוקן בעקבות הצעת החוק של ח"כ מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ', נועד להעביר את הנטל למעביד להוכיח כאמור שלא פעל בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק.
במסגרת התיקון לחוק הוסף סעיף 9(ג), אשר קובע כדלקמן:
"מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 2(א)".
מתיקון זה יוצא אפוא, כי עובד אשר יטען להפליה מחמת אחד הטעמים המנויים בסעיף 2 לחוק, די בכך שיוכיח כי נשאל שאלה הנוגעת לאחד מאותם הטעמים, על מנת להעביר את נטל ההוכחה למעביד להוכיח אחרת.
ד"ר דוד סער, עו"ד

