להערכת סיכויי תביעתך:
מעשה זה הגיע לפתחו של ביהמ"ש בעניין קורן שרגא נ' המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט. המבקש, אדם בגיל 56 אשר פוטר מעבודתו, חיפש במשך תקופה ארוכה מקום עבודה חדש. המבקש חש כי בכל מקום דוחים אותו מפאת גילו. החליט המבקש לעשות מעשה "ולשפץ" במקצת את גיליון קורות החיים שלו. המבקש "הצעיר" עצמו ב- 10 שנים וקבע את גילו ב - 46 –בהתאם שינה המבקש את שאר הפרמטרים כגון שנות השירות הצבאי וכיו"ב.
מיד לאחר מכן, התקבל המבקש לעבודה אצל המשיבה. המבקש היה עובד מסור ועשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר כטכנאי מחשבים בכיר. המבקש הקפיד מידי שנה, ובכל תקופת העסקה, במשך 3.5 שנים, לחתום על טופס 101- בהתאם לגילו הצעיר- ולמסור מידע אמיתי בקשר לגילו לקרן הפנסיה וההשתלמות.
לאחר כשלוש וחצי שנות עבודה הדבר התגלה למשיבה והמבקש נקרא לבירור, לשימוע ובסוף הוחלט על פיטוריו.
טענות המבקש:
- המבקש טען כי הפיטורין מהווים הפליה אסורה מחמת גיל, בניגוד לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה- תשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות")
- ככל שהתארך חיפוש העבודה נקלע המבקש למצוקה אישית, רגשית וכלכלית קשה.
- מלבד כישלונו בציון פרט שגוי בקורות חייו- הוכיח המבקש את אמינותו, יושרו וחריצותו במהלך עבודתו, כך שאין מנוס מן המסקנה כי המבקש פוטר בשל גילו המבוגר- דבר אשר מהווה אפליה אסורה.
- אלמלא האפליה הקשה מחמת גיל בשוק העבודה לא היה מגיע המבקש לפעול כפי שפעל.
טענות המשיבה:
- נטל ההוכחה מחמת גיל- מוטל על המבקש.
- נושא הגיל כלל לא היה רלוונטי בעת בחירת המבקש למקום העבודה- והראייה היא שעדיין, על אף "הצערתו של המבקש" היה המבקש מבוגר משאר 9 המתמודדים מתוך 10.
- אין מדובר במעידה חד פעמית- המבקש חתם במשך שלוש וחצי שנים בכל פעם על טופס 101 שיקרי.
- הסיבה לפיטורין הינה משבר אמון חריף הנובע משקרים מתמשכים, במיוחד לאור תפקידו הרגיש המחייב מידה מוגברת של אמון.
- המבקש מבקש לגזור גזירה שווה מן ההלכה הנוגעת לאי גילוי פרטים לא רלוונטיים במסגרת מו"מ לכריתת חוזה עבודה, היות וממילא גילו אינו רלוונטי- הרי שאין זה משום הטעייה או חוסר תום לב הגוררים פיטורין.
עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה-
- במציאות הקיימת אפליה מחמת גיל הינה תופעה קיימת ויש אינטרס ציבורי במניעתה, אינטרס ה גובר על החובה במסירת פרטים מדויקים אך שאינם רלוונטיים לקבלה לעבודה.
- מעבידים אינם צריכים לדעת ואינם אמורים לשאול את גילו של העובד הפוטנציאלי.
- יש להבחין בין אי גילוי פרט מהותי לבין פרט שאינו רלוונטי- במקרה זה עניין הגיל אינו רלוונטי.
- יש חשש כי המשיבה פעלה תוך הפלייה מחמת גיל- הרי אין חולק על תפקודו המצוין של המבקש וכי עניין "הצערת הגיל, אינו בא למשיבה הספציפית כי אם "למעסיק הסטטיסטי".
- אין לעודד מועמדים שלא לומר אמת, אך ראוי היה למצוא פיתרון אחר אשר לא יכרות את מטה לחמו של המבקש.
דיון והכרעה-
- המבקש לא הוכיח את התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת בשלב זה להעברת הנטל על כתפי המשיבה.
- יש לציין כי המבקש ציין את גילו – על אף שלא התבקש על ידי המשיבה לציין את גילו. זה המקום להבהיר כי אין דינו של אי גילוי נתון לא רלוונטי כדין מסירת פרט כוזב לגבי נתון כזה. עובד אשר נמנע מלציין בקורות חייו נתון שאינו רלוונטי- אינו מפר את חובת הגילוי המוטלת על כתפיו ולא מהווה הצדקה לביטול חוזה העבודה עמו. לעומת זאת, נתון כוזב בקו"ח, חרף העובדה כי מדובר בנתון לא רלוונטי, עולה כדי הטעייה אשר מצדיקה את ביטול חוזה העבודה.
- המבקש לא רק שינה את גילו- אלא שינה את כל קו"ח בגין שינוי הגיל.
- יתרה מכך, המבקש דגל בגילו החדש מידי שנה בחותמו על טופס 101 במשך שלוש שנים., במקרים אחרים מסר המבקש את גילו האמיתי.
- במשך שלוש שנים לא מצא המבקש לתקן את הטעות ולדווח על גילו האמיתי והמשיך בשקר זה.
לאור האמור לעיל, לא מצא ביה"ד מקום להתערב בשיקול דעתה של המשיבה אשר מצאה לנכון להפסיק את עבודתו של המבקש, לאור אובדן האמון בו, על אף שביעות הרצון מתפקודו המקצועי.
הבקשה נדחתה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
