תביעת מעביד נגד עובד לשעבר בשל גזילת סודות מסחריים

חוק עוולות מסחריות נועד להגן על מעסיקים מפני סיטואציה שבה, לאחר שעובד עוזב את מקום העבודה, כשהוא מצויד בכל המיומנויות העסקיות שהמעביד הקנה לו, יפתח עסק מתחרה למעביד, תוך שימוש בידע ייחודי אשר קיבל מן המעביד, ואשר לא יכול היה לקבל בשום מקום אחר.

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "סוד מסחרי" הינו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

האם צילום המחירון של המעביד מאחורי גבו על יי העובד נחשב לגניבות סוד מסחרי? שאלה זו נדונה בע"ע (ארצי) 2912-11-10 מנחם מן נ' ספיר ספרינט בע"מ, פורסם בנבו (2011).

באותה פרשה צילמו שני עובדים לשעבר של חברת "ספיר ספרינט" את מחירוני החברה כמו גם את רשימת הלקוחות, ולמרות זאת, בית הדין האזורי לעבודה לא מצא כי מדובר בגזילת סוד מסחרי. באשר לרשימת הספקים נפסק כי:

"רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה מן המוכן"...."רשימת הלקוחות כפי שהוצגה על ידי ספיר כללה לא פחות מ - 1,117 שמות – מבלי שהוכח מאמץ מיוחד להשגתה; מבלי שהוכח הסכם בלעדיות עם מי מלקוחות אלה; ומבלי שננקטו על ידי ספיר אמצעים לצורך שמירת "סודיותה" של הרשימה, וכי בכל מקרה העובדים לשעבר לא ביצעו פניות אל לקוחות החברות החדשות".

בכל הנוגע למחירונים, הגם שאחד העובדים לשעבר צילם את המחירון מאחורי גבו של מעבידו, נפסק כי היות ולא מדובר ב'מידע סודי שאינו נחלת הכלל' אין בכך משום גניבת סוד מסחרי, מה גם שהמחירים הם של ספקיה של ספיר ולא שלה, וניתן להניח כי לא מדובר במחירים ספציפיים אלא במחירים הידועים לכל.

האם עצם העובדה שבית הדין מוצא כי 'בגידת' העובד לא נחשבת ל'סוד מסחרי' הינה בגדר 'סוף פסוק', המשאיר את המעביד ה'נבגד' 'קרח מכאן ומכאן'? לא בהכרח. במקרה שכזה ניתן לתבוע את העובד על שהפר את עיקרון תום הלב כלפי המעביד;

לצורך כך עליו להיוועץ בעורך דין דיני עבודה. עורך דין דיני עבודה, אשר מכיר את הפסיקה כמו גם את ההליכים והנהלים בבתי הדין לעבודה, יוכל לייעץ למעביד אם תביעתו כדאית, שכן לא אחת בתי הדין לעבודה מקדשים את ערך חופש העיסוק, וכל מקרה הינו מקרה לגופו, של איזון עדין בין זכויות.

ד"ר דוד סער, עו"ד