להערכת סיכויי תביעתך:
24.7.11
חיים אנו בתוך עמינו, ומודעים אנו לתופעה המתפשטת בארצנו, כאש האוחזת בנעורת - תופעת הגירושים. זוג נשוי אחד מכל שלושה זוגות מוצא עצמו בכל שנה עומד על מדרגות הרבנות, בכיוונם ההפוך. אחת מסיבות הגירושים הנפוצות לצערנו, הינה תופעה נוספת בפני עצמה - תופעת הבגידות.
מאמר זה עוסק בבני זוג שנישאו בשנת 93' ע"פ דיני השריעה, ואף התגרשו בבית הדין השרעי, כשבמסגרת התובענה העיקרית עתר הבעל לפירוק שיתוף ברכב המשותף וכן עתר לחייב האישה בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת תנאי הנישואין, בכך שקיימה יחסים עם גברים אחרים בעת נישואיהם ובכך גרמה לו נזקים בלתי הפיכים.
האישה מנגד, בעצת עורכי דינה, ביקשה לסלק התביעה על הסף, בטענה כי לא ניתן לתבוע בגין בגידה כיוון שאין עילת תביעה שכזו. כן טענה כי מתן היתר לדון בעילת התביעה, משול למתן היתר לרמיסת כבודה.
הבעל טען כי בגידה הינה הפרת אמונים והתנהגות בחוסר תום לב, וכי מעשיה של האישה הינם בגדר רשלנות והפרת חובה חקוקה.
שופט בית משפט השלום בטבריה, מר אסף זגורי, קבע כי בשלב מקדמי זה של הדיון, לא ניתן לומר, כי לא מתקיימת עילת תביעה נזיקית. בתי המשפט, כך נפסק, פוסקים פיצויים לא פעם בתביעות נזיקין בין בני זוג, הן בגין תקיפה והן בגין הפרת חובה חקוקה. אין חולק, קבע השופט, כי לא קיימת עילה נזיקית פרטיקולארית המתיישבת עם עילת "הניאוף" או "הבגידה", אולם ניתן לכאורה לטעון כי ניתן לכלול את מעשה הניאוף במסגרת עוולת הרשלנות - מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או כי בגידה מהווה "פגיעה בכבוד האדם" והפגיעה בזכות מהווה הפרת חובה חקוקה.
עוד פסק השופט, כי גם אם לא קיימת עילה נזיקית, הרי שקיימת עילה חוזית לתביעה בגין בגידה: "...אם הפרת הבטחת נישואין נתפסה כמקור להשתת חיוב בפיצויים על מי שהפר ההבטחה, קשה להבין מדוע לא תוכר גם הטענה של הפרת תנאי הנישואין, כאשר תנאי מכללא הוא נאמנות הדדית והתחייבות שלא לנאוף", כתב השופט.
יחד עם זאת, קבע השופט כי עקב חשש מפני תביעות סרק ומחדירה לאינטימיות הזוגית, הרי שיש להגביל את אפשרות התביעה בגין בגידה וניאוף, כאשר בין היתר יש לקבוע, כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות טבועה לדחות תביעה שכזו לפי שיקול דעתו אם היא עלולה לערער את בסיס האיזון הרכושי בין הצדדים, יש להגביל את הפיצויים לכ-50,000 ₪ בלבד, להתיר תביעה רק לאחר גירושי או התרת הנישואין, לבחון כיצד מתייחס הדין הדתי החל על הצדדים לסוגיה ועוד.
בסופו של יום, נקבע כי המקרה הנדון עומד במגבלות שצוינו ולכן אין לסלק על הסף את התביעה, כאשר השופט ציין כי קביעותיו בהחלטה זו הובאו אך ורק בשאלה האם יש למחוק או לדחות על הסף את התביעה, מבלי לדון בה לגופה. (תמ"ש 10541-03-11 מ.ז. נ' א.ז.)
ד"ר דוד סער, עו"ד
