תביעת אובדן כושר עבודה ובדיקת רופא מטעם חברות הביטוח

למרבה הצער, ניתן להגדיר את המבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה בחברות ביטוח כסומא באפילה. התנהגות חברות הביטוח בזמן תביעה הינה שערוריה שאין כמותה ורצופה היא פעולות שהיעדר תום הלב הוא הדבר הבולט ביותר בהם. 

כך למשל, כבר בעת נחיתת מסמכי התביעה במשרדי חברת הביטוח, פועלת זו במהירות וביעילות לדרוש את מסמכי התיקים הרפואיים של התובע וכל זאת במאמץ למצוא איזושהי בעיה רפואית כלשהיא שעליה לא דיווח התובע בהצהרת בריאותו. גם אם מדובר באי הצהרה על דבר פעוט, תיתלה חב' הביטוח בכך ותשיב על פי רוב למבוטח תשובה על דחיית תביעתו או על מגבלות שונות אשר יגרמו להקטנת חבותה כלפיו עד כדי ביטולה לגמרי. 

למותר לציין כי במרבית המקרים מדובר בדחייה בקש. כלומר: בדחייה שאינה מוצדקת. שיטה נוספת אותה נוקטת חב' הביטוח, היא, שליחת המבוטח לבדיקה אצל רופא מטעמה וזה אמור לפסוק אם מגיע לתובע  תגמולי הביטוח אם לאו. לא צריך להיות גאון גדול על מנת לנחש מה יכתוב הרופא הבודק מטעם, הרי הוא צריך לרצות את זו המשלמת לו את עלות הבדיקה, והרי בתוך תוכו יודע רופא זה שכמה שהוא ימנע יותר מחב' הביטוח לשלם למבוטחים, התובעים, כך יצא שכרה של המבטחת רב יותר. 

עורכי דין העוסקים בתחום, רגילים לקבל תלונות מלקוחותיהם כי רופא חברת הביטוח משוחח עימם מס' דקות, מבצע בדיקה שטחית ביותר ובמקרים אחרים אף מתנהג בגסות ובבוטות עם הלקוח ובסופו של דבר פוסק את פסוקו וקובע על פי רוב כי החולה יכול לעבוד או נכותו קטנה מאוד ואין הצדקה לשלם לו. 

לאחרונה פנו עורכי דין לחברות הביטוח – הנתבעות – וביקשו להצטרף לבדיקה כזו. חברות הביטוח כמעט כולן סירבו לכך ומעניין למה. במהלכים משפטיים שנעשו בעניין זה, כלומר: בפנייה לביהמ"ש המחוזי לחייב את חברות הביטוח להסכים לנוכחות נציג מטעם המבוטח, פסקה כב' השופטת שרה דותן כי אין הצדקה כזו. 

לעומתה, בפסק דין חדש מיום 5.3.06, פלוני נ' מדינת ישראל בר"ע 883/05, פסק כב' השופט אוקון כי אין שום מניעה כי עו"ד או כל אדם אחר בו מעוניין הנבדק ישהה עימו בזמן הבדיקה. לדבר זה חשיבות גדולה מאוד, שכן אז יהיה ניתן לראות כיצד מתבצעת בדיקה כזו, מה הם השאלות אותן שואל הרופא את הנבדק, כמה זמן אורכת הבדיקה ועוד כיוצ"ב. לא יהיה זה מוגזם לומר ששימוש נכון בהיתר זה להשתתף בבדיקה, יכול לסייע רבות בהשגת המגיע לתובע.

ד"ר דוד סער, עו"ד