תביעות נזיקין כנגד עורכי דין בגין התרשלות ובגין הפרת חובות אתיות

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות", ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט".

נפסק כי עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן בפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה (ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 [1966]).

עוד נפסק כי אין לצפות מעורך דין שיכיר כל חוק או פסק דין, אך עליו להכיר את המטריה הבסיסית הנוגעת למקרהו של הלקוח, וכי מאידך לא כל טעות בשיקול הדעת או כישלון יעלו כדי רשלנות (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446 [1990]).

כן נפסק כי על עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות למען לקוחו, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין, גם כאשר הדבר סותר את האינטרס שלו או של הצד שכנגד (על"ע 7/73 עורך-דין פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח(1), 679  בעמ' 683 [1974]).

בנסיבות שבהן ועדת האתיקה מורכבת מעורכי דין, לקוחות שנפגעו מעורכי דינם, לא בהכרח יחפצו להשליך יהבם על ועדת האתיקה.

כדרך מוצא, ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד עורך הדין. עוולת הפרת חובה חקוקה שבסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מאפשרת לנפגע לתבוע פיצוי נזיקי מעורך דינו, בגין הפרת החובות האתיות. לא זו אף זו, סביר להניח שמעשיו של עורך הדין במקרה כזה עולים גם כדי התרשלות, שאז ניתן לתבוע פיצוי גם מכוח עוולת הרשלנות שמנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. בתי המשפט השיתו, לא אחת, פיצוי על עורכי דין אשר התרשלו באופן הטיפול בלקוחם.

ד"ר דוד סער, עו"ד