פיצויים ותביעות לשון הרע - המשך קריאה מעמוד "תביעות לשון הרע והפליה"
פיצוי ללא הוכחת נזק
חוק לשון הרע מסמיך את בית המשפט לפסוק לתובע מכוח החוק פיצוי שיכול להגיע עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק!
תביעות לשון הרע והפליה
להערכת סיכויי תביעתך:
כבר אמרו חז"ל : "החיים והמוות ביד הלשון", ללמדך כי לשונו של אדם עלולה לסבכו ולהמיט עליו אסונות רבים. אמנם בענייננו אסתפק אך ורק בפגיעה בכיסו של המוציא לשון הרע, אך גם בכך דיינו.
החוק המסדיר את הכללים בענייני לשון הרע והוצאת דיבה הוא חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. חוק זה קובע שורה ארוכה של איסורים החלים על אדם, שאם יעבור עליהם ייחשב כמוציא לשון הרע.
מהי לשון הרע?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
הפסיקה קבעה, כי המבחן שבאמצעותו ייקבע שאכן דברים מסוימים שפרסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם פלמוני, הוא מבחן אובייקטיבי, כלומר לא קובע מה חושב התובע המרגיש עצמו נפגע, אלא מה שקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פרסום. המבחן הוא על פי "האדם הסביר" אשר לפי הבנתו יש לפרש את משמעות המסר.
החוק קובע כי פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית והחיל על עוולה זו חלק מהוראותיה של פקודת הנזיקין. החוק גם קובע כי פרסום לשון הרע עשוי להוות גם עבירה פלילית שדינה מאסר שנה אחת, ובלבד שפרסם אדם לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע.
מהו פרסום?
החוק מונה רשימה רחבה של דרכי פרסום לשון הרע: בעל-פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל, וכל אמצעי אחר.
לצורך התגבשות העוולה, החוק דורש כי הפרסום יהיה לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע.
להמשך קריאה לגבי פיצויים והוכחת נזק לשון הרע
כפי שניתן לראות מסקירה קצרה זו של החוק, לא כל פרסום או אמירה מקימה עילה לתביעה בגין לשון הרע. יש לבחון כל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות וליישמו בהתאם לפסיקה ולחקיקה. לצורך כך, אם הנך חש שפגעו בשמך הטוב, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אצל עורך דין מנוסה ובקיא בנבכי החוק והפסיקה בתחום לשון הרע.
למשרדנו התמחות בולטת בתחום תביעות לשון הרע. צוות עורכי הדין במשרדנו מספק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג משפטי שוטף בתביעות לשון הרע ובעל ניסיון רב בתחום.
פגעו בשמך הטוב? תוכל לפנות עוד היום למשרדנו ונשמח לתאם לך פגישת ייעוץ!
מאמרים נוספים בנושא:
פיצויי לשון הרע
הגנת "אמת דיברתי" בתביעת לשון הרע
16.7.2011
בפס"ד ת.א. 53380/08 מ.פ נ' ע.א נדון המקרה הבא: בחורה שהועסקה במרכול, עזבה לאחר כשלושה חודשי עבודה את מקום העבודה בסערה, בטענה כי הבעלים –מעסיקה (להלן: "התובע") הטריד אותה מינית. הבחורה (להלן: "הנתבעת") ביקשה מהתובע את השכר המלא בגין כל החודש שבו עזבה, על אף שעבדה אצלו רק שלושה ימים. התובע סירב. כתגובה, שלחה הנתבעת הודעת S.M.S לאשתו של התובע ואמרה לה כי בעלה הטריד אותה מינית ואף סיפרה לה על כך טלפונית. בנוסף, התלוננה הנתבעת במשטרה על כך.
חוק איסור לשון הרע – מידע כללי
העוולה של פרסום לשון הרע כוללת שני יסודות. היסוד הראשון הוא יסוד "הפרסום": ללא "פרסום" לא תיתכן עוולה על פי החוק. "פרסום" מוגדר בסעיף 2 לחוק, ומהווה כל מעשה של העברת מסר לאדם אחד או יותר זולת הנפגע. היסוד השני של עוולת הפרסום הוא היות הדברים "לשון הרע".
הטלת עיקול שלא כדין- האם מהווה לשון הרע?
עקב "טעות במיחשוב" מטילה העיריה עיקול על מטלטליה של תושבת העיר. התושבת מגישה תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, והעיריה גורסת כי עומדת לה חסינות מכוח סעיף 13(9) לחוק, הקובע כי לא יתבע אדם בשל נקיטת הליך כדין. האם קמה לתובעת עילת תביעה כנגד העיריה והאם עיקול שלא כדין עולה כדי לשון הרע? שאלות אלו נדונו בתא (ת"א) 17615-03-10 אסתר גידניאן נ' עירית תל-אביב-יפו (ניתן: 24.2.11).
דיווח על הפסיד בבחירות אינו בגדר "לשון הרע"
עיתונאי מסקר את הבחירות בחברה להגנת הטבע, ומשוכנע, על פי מידע שהגיע לידו, כי מאחורי קבוצת מתמודדים עומד אדם בעל עניין אשר אותה קבוצה הינה מקרב "מקורביו". כשאותה קבוצה מפסידה בבחירות לחברה להגנת הטבע, מציין העיתונאי כי אותו אדם נחל תבוסה בבחירות לחברה להגנת הטבע. האם הדברים עולים כדי לשון הרע? שאלה זו נדונה בע"א 7380/06 דרור חטר-ישי נ' מרדכי גילת (ניתן ביום: 2.3.11).
קללות וגידופים כלשון הרע
מי במדינתנו הקטנטונת וחמת המזג לא נתקל בחיי היום יום בקללות וגידופים הנשלחים לעברנו מעוברי אורח עמם אנו באים במגע, למשל במהלך הנהיגה בכבישים, בתור לקופת חולים או בסופר או כשתופסים לנו את מקום החניה?
הגנות מוחלטות בלשון הרע – חלק ג'
פרסום דיבתי הנכנס לגדרי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, הינו מוגן, וההגנה הינה מוחלטת, ואף הורחבה לאחרונה בפסיקה (רע"א 1104/07 חיר נ' גיל (2009) (פורסם באתר נבו)). ברם, מהם המקרים שבהם ההגנה לא תעמוד למפרסם?
הגנות מוחלטות בלשון הרע – חלק ב'
כאמור בחלקו הראשון של המאמר, ישנם מקרים שבהם פרסום מוגן באופן מוחלט מתביעת לשון הרע, אחת היא אם הדובר פרסם אמת אם לאו, או בין אם פעל בתום לב, אם לאו.
מהן הגנות מוחלטות בלשון הרע? חלק א'
קיימים מקרים בהם אדם אשר פרסם פרסום מוציא לשון הרע יהא חסין מחבות נזיקית, וזאת מכוח סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, המעניק לפרסומים מסוימים (כגון דברים שנאמרו במהלך הליך משפטי), חסינות מוחלטת מפני תביעת לשון הרע.
שיקולים בפסיקת פיצויים בלשון הרע
מהם השיקולים אשר ינחו את בית המשפט בבואו לפסוק פיצוי בגין לשון הרע, מקום בו הוכחה קיומה של לשון הרע, אך לא הוכחו ההגנות? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 75105/04 ישראלי עודד, עו"ד נ' יסעור יונתן (ניתן ביום: 25.05.2006). באותה פרשה עמד בית המשפט על שורה של שיקולים שיש לשקול בבואו לשום פיצוי:
אין די באמון בתום לב בנכונות הדברים על מנת להקים הגנת תום לב בתביעת דיבה
מפרסם דברי לשון הרע זכאי להגנה, מקום בו הוא פרסם דבריו בתום לב באחת הנסיבות המתוארות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, והפרסום "לא חרג מן הסביר באותן נסיבות" (סעיף 16(א) לחוק). ברם, סעיף 16(ב) לחוק דן בחזקות אשר – בהתקיימותן, חזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב, שאז לא תעמוד לנתבע הגנת תום הלב:
הגנת תום הלב בלשון הרע תבחן במשקפיים אובייקטיביות ולא סובייקטיביות
סעיף 15(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, קובע כי לנתבע תקום הגנה טובה והוא ייחשב כמי שפרסם את הדיבה בתום לב מקום בו:
"הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע, כאמור בסעיף 3".
האם מותר לפרסם לשון הרע כתגובה על לשון הרע אחרת?
סעיף 15(10) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 קובע כי:
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלה . . הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן ".
פגיעה בפרטיות בצילום במועדון
פסק דין בתביעת שרון עזרא ("התובעת") לפיצויים, בעילות של פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ורשלנות, עקב פרסום תמונתה במקומון [ת.א. 1064/07, עזרא נ' פוזיילוב ואח']. התביעה התקבלה באופן חלקי.
פרסום נטייה מינית כעילה לתביעת לשון הרע
התובעים בענייננו (ת"א 165592-09 רוט ואח' נ' טיים אאוט (מגזין) ישראל בע"מ ואח') הגישו תביעה כספית בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כנגד בעלי ועורכי שבועון "טיים אאוט". הנתבעים פרסמו במסגרת גיליון של אותו שבועון כתבה העוסקת במסיבה אשר עתידה להיערך ותיוחד לקהילה ההומו- לסבית. בתמונה אשר נלוותה לכתבה, מופיעים באופן ברור התובעים בעת בילוי במועדון. אולם, התמונה בה מופיעים התובעים כלל לא צולמה בעת מסיבה מאותו "ליין גייז" או באירוע השקת אותו ליין מסיבות. התמונה צולמה בעת מסיבה רגילה שנערכה במועדון, מבלי שהיה לה קשר ישיר או עקיף למסיבה נשוא הכתבה.
בית המשפט קבע כי עיקול חשבון שלא כדין כמוהו כלשון הרע
קורה לפעמים כי לפתע מגלה פלוני כי על חשבון הבנק שלו הוטל עיקול בשל אי תשלום לכאורה של חוב לעיריה או לנותן שירותים אחר כלשהו. פעמים רבות העיריות והחברות אינן מבררות לעומק את עצם קיום החוב או זהות החייב ופרטיו, ומטילות עיקול על חשבונותיהם של אנשים תמימים שאין כל קשר בינם לבין החוב. בית משפט השלום בנצרת דן במקרה בו הוטל בטעות עיקול על חשבון הבנק של זידאן סלפיתי, אשר בתורו תבע את העיריה בגין פרסום לשון הרע בשל הטלת העיקול.
לא עברת "סלקציה" במועדון – כיצד תוכיח כי הופלת?
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 נולד עקב תופעת ה"סלקציה" במועדונים. החוק נועד לקדם שוויון, אולם כיצד ניתן ליישם את ערכי השוויון באמצעות החוק, מקום בו ה"סלקטורים" נוהגים להכחיש כי אסרו את כניסתו של פלוני או אלמוני למועדון זה או אחר בשל מוצאו?
ביהמ"ש פסק לבליין שלא עבר את ה"סלקציה" 30 אלף ש"ח
ליאור מלכה יצא ביום 28.11.08 לבילוי בתל אביב, עם רעייתו ועוד שני זוגות. החבורה הגיעה למועדון "החתול והכלב" שברחוב קרליבך בתל אביב. כל החבורה הוכנסה למעט ליאור, ועל כן עזבה החבורה את המועדון.
זהירות מהשמצות המהוות לשון הרע
בית משפט השלום בירושלים, בתיק ת"א 5950/06 בעניין או. קיי קורסים נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, פסק פיצוי בסך 25,000 ש''ח בגין השמצה של מכון להכנה לבחינות פסיכומטריות בהרצאה מול תלמידים פוטנציאלים וקבע, כי מעבר לעובדה שלא היה אמת בפרסום אף קמה לאוניברסיטה העברית והעובדת שלה, הגב' ברקון, החזקה בדבר חוסר תום הלב בפרסום.
לשון הרע על אישי ציבור
מי שפרסם דברי לשון הרע על זולתו, יכול לחסות בצל שלושה סוגי הגנות: פרסומים מותרים (סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965), הגנת "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק), והגנת תום הלב, אשר לה תתי סעיפים רבים העוסקים במקרים שונים של תום לב בפרסום, כאשר תת-המקרה המפורסם הוא זה שבסעיף 15(4) לחוק הקובע כי לנתבע תעמוד הגנת תום הלב כאשר "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".
הגשת תלונה בפני הממונה מוגנת מפני תביעת "לשון הרע"
כאשר פלוני מתלונן על אלמוני בפני הממונים עליו, גם אם יש בדברים משום לשון הרע, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, קובע כי הם חוסים תחת הגנת תום הלב. סעיף 15(8) לחוק קובע כי לנתבע עומדת הגנת תום הלב כאשר "הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה, ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה עם פרסום אחר של התלונה, של הגשתה או של תכנה".
בית המשפט: על עיתונאי לברר את מלוא העובדות טרם הוא משמיץ
מה מידת הדיוק, הזהירות ותום הלב אשר נדרשים מעיתונאי שמפרסם כתבה משמיצה על אדם? שאלה זו נדונה בת"א 160211-09 מינה טאובר נ' יאיר הרוש (ניתן ביום: 27.10.10).
ביהמ"ש קבע: מותר להתלונן על מורה, אך באופן סביר, אחרת זו דיבה
סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום שנעשה בתום לב, בנסיבות המפורטות בסעיף, מוגן מפני תביעה בלשון הרע. היכן בדיוק עובר הגבול בין התבטאות בתום לב לבין התבטאות שאינה בתום לב? סוגיה זו הועלתה בת"א (עפ') 3789-03-08 ניר קפלן נ' שלום סיאדה (ניתן: 28.09.10).
"שפה בוטה" לא תיחשב לשון הרע כל עוד העיתונאי היה תם לב
עיתונאי מסקר את מעצרו של אדם הלוקה בנפשו בסדרת כתבות, ובאחת מהן כותב כי האדם "דפוק בראש". האם זוהי לשון הרע? בית המשפט המחוזי קבע שלא, היות ובחינת ההקשר הכולל של הדברים מגלה כי העיתון היה אמפטי כלפי המערער, ביקורתי כלפי המשטרה, וסיקר בהרחבה את שחרורו ממעצר ואת ביטול כתב האישום נגדו. להלן פרטי המקרה:
הגנות בתביעת לשון הרע
בפס"ד זה, ת.א 2559/06 כהן נ' חג'ג' נדונו ההגנות בעניין אמירת לשון הרע כפי שהובאו בחוק ובפסיקה. בפס"ד זה עולות שתי נקודות עיקריות אשר יפורטו בהמשך.
פיצוי בגין השמצה בפייסבוק
תובעת פנתה לבית המשפט והגישה קובלנה כנגד חברה לשעבר בטענה כי היא ניהלה עימו במהלך כחמישה חודשים מערכת יחסים, שהסתיימה בהשמצות מצידו.
האם פרסום תצלום של אדם שמן במסגרת כתבה שלילית על השמנה מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות?
דובר במקרה בו ערוץ 10 שידר כתבה העוסקת בהיבטים השליליים של ההשמנה בישראל, ובמהלכה שידרה קטע וידאו, בו נראית אישה שמנה מתהלכת ברחוב. הצילום היה צילום אקראי ברחוב.
בעלי מועדון שאסרו כניסת בליינים בגלל צבע עורם חויבו לפצותם
החוק המסדיר את האיסור להפליה בכניסה למועדונים הינו חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000, האוסר על מפעיל מקום ציבורי להפלות במתן הכניסה למקום, בין היתר מחמת גזע, דת, לאום ארץ מוצא, ועוד.
פיצוי בגין הפלייה על רקע מראה חיצוני בכניסה למועדון:
בית משפט השלום בתל אביב בפסק הדין בעניין דניאל קאופמן נ' מודה קלאב בע"מ, אשר ניתן ביום 22.11.09, קיבל תביעת סטודנט לפיצויים ע"פ "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000", שכניסתו למועדון סורבה בשל מראהו "המזרחי" ושיוכו לבני העדה הקווקזית.
האם חייב אתר אינטרנט לבדוק כל טוקבוק בטרם פרסומו?
תלוי.
בפסק הדין בעניין וינטרוב נגד גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ ( שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון ביום 03.12.2009) נקבע ,כי אתר אינטרנט אינו אחראי לפרסום טוקבק פוגעני וזאת, גם אם הפעיל מערכת לסינון התגובות בטרם עלייתן לאתר.
