תביעה נזיקית נגד יועץ השקעות

האם מומחה לשוק ההון אחראי להפסדים שגרם ללקוח?

שאלה זו נדונה לאחרונה בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בת"א (ת.א. 34709/05).

העובדות:

התובע פתח חשבון השקעות בחברת "מגדל שוקי הון" שאותו ניהל מומחה מטעם החברה אשר הנו בעל ניסיון בתחום הפיננסים וההשקעות. לטענת התובע, המומחה פעל לקידום ענייניו האישיים שלו ולא פעל לטובת הלקוח, כפי שאמור היה לפעול. בנוסף, טען התובע כי המומחה לא עמד בהתחייבותו לשמור על ערכו הכספי של התובע – כפי שמצופה ממומחה בעל ניסיון. בנוסף, נטען כי המומחה פעל ללא רישיון.

הטענות המשפטיות:

התובע לא ביסס את תביעתו על עוולת הרשלנות, כפי שנהוג בתביעות בגין התרשלות, אלא על הפרת חובות חקוקות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995.
התובע טען, כי המומחה פעל בניגוד לסעיפים 2, 11 ו-12 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. על פי סעיף 2  אדם שמנהל תיקי לקוחות חייב ברישיון מתאים לכך, מה שלא קרה בעניינו של המומחה אשר פעל ללא רישיון. סעיפים 11 ו-12 עוסקים בחובת האמון שישנה למומחה כלפי הלקוח והחובה לנהוג ביושר והגינות כלפי הלקוח. התובע טען כי המומחה השקיע את כספו של התובע, בין היתר, בקרנות בשם "כיוון" אשר המומחה הנו בעל עניין בהם. בנוסף טען התובע כי המומחה לא הציג בפניו, על פי סעיפים 11 ו-12 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, את רמת הסיכון הגלומה בהשקעה בקרנות בשם "כיוון" וכי לא התאים את אופי תיק ההשקעות לצרכי התובע.

פסיקת בית המשפט:

בית המשפט דחה את טענות התובע וכפועל יוצא מכך את תביעתו. בית המשפט קבע, מחומר הראיות שהוצג בפניו, כי התובע היה מודע לרמת הסיכון המתקיימת בעניינו וכי זה היה סוג ההשקעות שביקש. עוד קבע בית המשפט כי בשלב כלשהו ידע התובע כי המומחה פועל ללא רישיון וגם אז לא מיהר לבטל את יפוי הכח של המומחה.
לבסוף, קבע בית המשפט כי אין קשר סיבתי בין הפרת החובה החקוקה מצד המומחה קרי, שפעל ללא רישיון, לבין הנזק הנטען בגין ההפסד הכספי בתיק ההשקעות. כאמור, בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה.   

ד"ר דוד סער, עו"ד