תביעה נזיקית נגד אישה המסרבת ליתן גט וממשיכה להתגורר בדירה השייכת לבעלה

דובר במקרה של בני זוג, גבר בן 83 ואישה בת 72, אשר התחתנו בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. בעת הנישואים כל אחד היה כבר עם ילדים גדולים שהתחתנו ועזבו את הבית, ולכל אחד היתה דירה בבעלותו, שהיתה דירתו עוד בטרם הנישואים. השנייים אף חתמו על הסכם ממון, לפיו במקרה של פקיעת הנישואים עקב גירושין או פטירה, לאף אחד לא תהיה זכות בדירת רעהו, והזכויות בדירה יועברו ליורשי כל צד. במהלך הנישואים, השניים התגוררו בדירת הבעל. בינתיים, האישה, השכירה את הדירה בבעלותה, ומכספי השכירות שילמה את המשכנתא הרובצת על דירתה.

לאחר 18 שנה, הנישואים עלו על שירטון. הגבר הגיש בקשה לגירושין לבית הדין הרבני. האישה התנגדה לגירושין ודרשה שלום בית. בית הדין פסק כי לא ניתן ליתן גט לאישה בשל חוסר רצונה בגירושין. בינתיים, במשך מספר שנים בהם התנהלו הליכים בבית הדין, וניסיונות שלום הבית שנעשו, הגבר עזב את דירתו, והאישה המשיכה להתגורר בה. כאשר הגיעו מים עד נפש, הגיש הגבר תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה לפינוי האישה מדירתו, לתשלום דמי שימוש ראויים ופיצוי בגין עגמת נפש וכאב וסבל.

בית המשפט דן בתביעה וקיבל אותה בפוסקו כי אין ספק שלאישה אין זכות קניינית בנכס, בשל הסכם הממון שחתמו עליו. לכן, על אף טענת האישה כי היננה בת רשות בדירה מכח רישיון שניתן לה מאת הבעל בשל נישואיהם, הרי שרשות זו ניתנה לה בחינם, ועל כן הינה הדירה ופוקעת עם רצונו של נותן הרישיון, הבעל. משהביע הבעל את רצונו שהאישה תפנה את דירתו, אין לה זכות להמשיך להתגורר בה.

שנית, בית הדין קיבל את טענת האישה כי כל עוד הצדדים נשואים, חייב בעלה במזונותיה ובמדורה. יחד עם זאת, נקבע כי אין האישה זכאית למדור ספציפי בדירה זו, והבעל הסכים להמשיך לשאת במדורה במשך שנתיים נוספות מעבר לפקיעת נישואיהם. זאת ועוד, נקבע כי לאישה דירה נוספת בבעלותה ואשר מושכרת, ולכן קיים לה גם מדור חילופי.

בית המשפט, אם כן, קיבל את התביעה וציווה על האישה לפנות את הדירה, וכן קבע כי בגין כל יום של איחור במסירת הדירה לבעל, תשלם האישה קנס של 500 ₪ ודמי שימוש ראויים בגובה 3,000 ₪.

בשולי הדברים יצויין, כי בית המשפט פסק לבעל גם פיצוי בסך של כ-54,000 ₪ שתשלם לו האישה בגין סירובה ליתן לו את גיטו, וזאת מכח עוולת הרשלנות. פסק דין זה הוא חשוב מאין כמוהו, הקובע שגם אם אין חיוב בגט מצד בית הדין הרבני, וגם כאשר מדובר בגבר מסורב גט, וגם כאשר עבר זמן קצר יחסית ממועד הגשת התביעה לגירושין, זכאי יהיה מסורב הגט לקבל פיצוי בגין הנזקים, הסבל ועגמת הנפש אשר נגרמו לו כתוצאה מאי מתן הגט.

(תמ"ש 21162/07 פלוני נ' פלונית)

ד"ר דוד סער, עו"ד