להערכת סיכויי תביעתך:
19.2.2011
עיקר טענתה של האם היא כי בנה, הסובל מפיגור שכלי ובנוסף ממחלות כמו אפילפסיה, קוצר נשימה, אלרגיה לחומרים מסויימים, צריך השגחה 24 שעות ביממה ומצבו הנפשי לא יציב.
לדבריה, יש לה בת נוספת בבית, בת 8 והחל מספטבר 05' נמצא בנה בפנימיה ומאז הופסק תשלום קצבת הנכות.
לטענתה, העובדה שבנה נמצא בפנימיה לא מקטין את הוצאותיה בגינו, אלא אך עוזר לה מבחינה פיזית ונפשית.
לדבריה, היא ממשיכה לדאוג לתומר לכל מחסורו כגון: ביגוד, הנעלה ואוכל כאשר הוא מגיע הביתה. בנוסף, גם עלות הנסיעות לפנימיה וממנה כרוכה בהרבה כסף.
האם הוסיפה כי היא אם חד הורית ובקושי גומרת את החודש. לטענתה, היא משלמת לפנימיה ובנוסף לזה גם התרופות שהוא מקבל היא מממנת, ויש לה הוצאות שוטפות נוספות של בריאותו.
טענת הביטוח הלאומי היא כי לפי החוק, משבנה של האם שוהה בפנימיה והשהות ממומנת על ידי משרד הרווחה, אין זכאות לקבל גמלת ילד נכה.
בית הדין קבע כי אין חולק שבנה של האם - התובעת שוהה בפנימיה, במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, שיקום או סיעוד, החל מ-9/05.
גם על פי האישור שהציגה האם מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית חולון, אין מחלוקת כי היא אינה נושאת בכל הוצאות שהותו של בנה בפנימיה.
על כן, בית הדין קבע שלמרות שאין כל חולק כי האם נושאת בהוצאות נוספות עבור בנה, שמעבר להוצאות אחזקתו בפנימיה, הרי שאין כל אפשרות מבחינת החוק והתקנות להעתר לתביעתה.
התביעה נדחתה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
