בית משפט השלום בקריות, בפסק דין ת.א. 3504/04 רותם אמיר נ' עיריית קריית ים ואח', קיבל תביעתו של תובע שהוגשה נגד עיריית קריית ים ועיריית חיפה, וקבע כי שתי העיריות חייבות ביחד ולחוד באחריותן לנזקים שנגרמו לו בעת שעסק בפעילות ספורטיבית בחוף הים.
תאונה בים
להערכת סיכויי תביעתך:
מה היקף אחריותו של נהג סירת מירוץ שפגע בשחיין וכתוצאה מכך, קופחו חייו?
בית המשפט המחוזי בנצרת, בפס"ד א (נצ') 741/05 עזבון המנוח משה מלכי ז"ל ואח' נ' ליאני דוד ואח' (10.06.09), חייב נהג סירת מירוץ בפיצוי יורשיו ותלוייו של אדם ששחה בכנרת במרחק ניכר מן החוף, וכתוצאה מהפגיעה קופחו חייו.
בית המשפט קבע כי מותו של המנוח נגרם ע"י הסירה, אשרה היתה נהוגה ע"י הנתבע, שעה שהמנוח שחה בתוך תחום 300 המטרים האסורים לתנועת סירות. יש לציין כי כבוד השופט בנימין ארבל לא קיבל את גרסת הנתבע כי גם אם פגעה הסירה במנוח, ייתכן ופגעה בגופת מת, כי על פי העדויות לא היתה כל מניעה לראות את המנוח, עת שחה במי הכינרת.
בית המשפט פסק כי " משיט סירה, ככל נהג כלי תחבורה, חייב להתבונן בנתיב תנועתו, על מנת שיוכל לקדם כל סכנה צפויה. גם לו שחה המנוח במרחק ניכר מן החוף, עדיין מוטלת היתה על הנתבע החובה לבחון את נתיב שיוטו, ולנקוט אמצעי זהירות לבל יפגע בשחיינים השוחים במי הכנרת..."
בית המשפט הוסיף וקבע כי סכנה זו הינה סכנה רגילה, אשר כל אדם סביר חייב היה לצפותה במהלך העניינים הרגיל.
לא זו אף זו, כבוד השופט ארבל פסק כי עצם שיוטו של הנתבע במקום בו שייט מהווה אף הפרת חובה חקוקה, המנוגדת להוראות תקנות הנמלים [בטיחות השיוט], האוסרת שיוט במהירות במרחק קטן מ- 300 מטר מקו השפל של החוף וכי אף לו שחה המנוח מחוץ לטווח זה, עדיין היה על הנתבע לצפות לעבר נתיב נסיעתו , ולוודא כי התקדמות הסירה אינה מתקרבת לשחיינים, במיוחד כי המנוח ומטבע הדברים לא יכול היה להתרחק מהסירה המהירה בכוחותיו כשחיין, כך שלא היתה לו אפשרות לנקוט אמצעים כנגד הפגיעה. כמו כן, לא השית עליו בית המשפט כל אשם תורם.
נהג הסירה חויב בסך של למעלה ממיליון שקלים פיצוי לתובעים, בגין רשלנותו אשר גרמה לטרגדיה.
בית המשפט קבע כי מותו של המנוח נגרם ע"י הסירה, אשרה היתה נהוגה ע"י הנתבע, שעה שהמנוח שחה בתוך תחום 300 המטרים האסורים לתנועת סירות. יש לציין כי כבוד השופט בנימין ארבל לא קיבל את גרסת הנתבע כי גם אם פגעה הסירה במנוח, ייתכן ופגעה בגופת מת, כי על פי העדויות לא היתה כל מניעה לראות את המנוח, עת שחה במי הכינרת.
בית המשפט פסק כי " משיט סירה, ככל נהג כלי תחבורה, חייב להתבונן בנתיב תנועתו, על מנת שיוכל לקדם כל סכנה צפויה. גם לו שחה המנוח במרחק ניכר מן החוף, עדיין מוטלת היתה על הנתבע החובה לבחון את נתיב שיוטו, ולנקוט אמצעי זהירות לבל יפגע בשחיינים השוחים במי הכנרת..."
בית המשפט הוסיף וקבע כי סכנה זו הינה סכנה רגילה, אשר כל אדם סביר חייב היה לצפותה במהלך העניינים הרגיל.
לא זו אף זו, כבוד השופט ארבל פסק כי עצם שיוטו של הנתבע במקום בו שייט מהווה אף הפרת חובה חקוקה, המנוגדת להוראות תקנות הנמלים [בטיחות השיוט], האוסרת שיוט במהירות במרחק קטן מ- 300 מטר מקו השפל של החוף וכי אף לו שחה המנוח מחוץ לטווח זה, עדיין היה על הנתבע לצפות לעבר נתיב נסיעתו , ולוודא כי התקדמות הסירה אינה מתקרבת לשחיינים, במיוחד כי המנוח ומטבע הדברים לא יכול היה להתרחק מהסירה המהירה בכוחותיו כשחיין, כך שלא היתה לו אפשרות לנקוט אמצעים כנגד הפגיעה. כמו כן, לא השית עליו בית המשפט כל אשם תורם.
נהג הסירה חויב בסך של למעלה ממיליון שקלים פיצוי לתובעים, בגין רשלנותו אשר גרמה לטרגדיה.
מאמרים נוספים בנושא:
הטלת אחריות במקרה של טביעת נערה בחוף רחצה
בית משפט השלום בנצרת קיבל תביעה של הורי נערה, אשר טבעה למוות בחוף רחצה בטבריה וחייב את הנתבעים בפיצוי בסך של 1,715,000 ₪. בית המשפט חילק את האחריות בין מחזיקת החוף, מצילי החוף, עיריית טבריה ומדינת ישראל כמעוולים במשותף.
מה הדין במקרה של פגיעת סירה באדם וגרימת נזק?
כבוד השופט בנימין ארבל, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, נדרש לפסוק לאחרונה באירוע אשר במרכזו נדונה שאלת האחריות בקשר עם פגיעת סירת מרוץ באדם ששחה בכנרת. (ת.א. 0741/05).
