להערכת סיכויי תביעתך:
עיתונאי מסקר את מעצרו של אדם הלוקה בנפשו בסדרת כתבות, ובאחת מהן כותב כי האדם "דפוק בראש". האם זוהי לשון הרע? בית המשפט המחוזי קבע שלא, היות ובחינת ההקשר הכולל של הדברים מגלה כי העיתון היה אמפטי כלפי המערער, ביקורתי כלפי המשטרה, וסיקר בהרחבה את שחרורו ממעצר ואת ביטול כתב האישום נגדו. להלן פרטי המקרה:
המערער נעצר ע"י המשטרה בראשית שנות התשעים, בגין חשד שביצע סדרת הצתות של מכוניות, אשר זכתה להד ציבורי נרחב. במהלך מעצרו הכחיש את מעורבותו בהצתות והצהיר כי הוא סובל מ"אובססיה כפייתית לנקיון", ועל כן סנגורו ביקש חלופת מעצר. הוא נשלח ל"אברבנל" להסתכלות. האירוע סוקר ב"מעריב" תחת הכותרת "החשוד כ'שורף המכוניות' ייבדק במחלקה סגורה". בכתבת המשך נכתב כי ""החשוד בהצתות המכוניות בר"ג הצית מזרונים בתיכון", ובגוף הכתבה נכתב כי הדברים נכתבו על סמך בדיקת עברו בבית הספר. הכתבה השלישית נשאה את הכותרת "תושב איזור ההצתות שנדפק לו הראש" וצורפה לה תמונה של המערער. הכתבה תיארה את מצבו הפיזי והנפשי של המערער בדיון השלישי להארכת מעצרו, וביקרה את התנהלות המשטרה בפרשת ההצתות. במקביל לפרסום הכתבות במעריב, סוקרה הפרשה בהרחבה באמצעי תקשורת אחרים, כאשר בחלק מן המקרים התראיין המערער תוך מסירת פרטים אישיים על עברו ועל ההפרעה ממנה הוא סובל. תיק החקירה כנגד המערער נסגר בסוף יוני שנת 1999, ובחלוף שבוע הוגשה ע"י המערער תביעה בלשון הרע כנגד "מעריב".
באשר לכתבה הראשונה קבע בית המשפט כי התביעה התיישנה. באשר לכתבה השניה קבע בית המשפט כי היא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי", שכן המערער אכן טופל פסיכיאטרית. באשר לכתבה השלישית קבע בית המשפט כי לנתבעים עומדת ההגנה 15(5)(ב) לחוק איסור לשון הרע, המקנה הגנה לפרסום שנעשה בתום לב, מקום בו מדובר בהבעת דיעה על התנהגות הנפגע כאדם שעניינו משמש נושא לחקירה. נפסק כי גם אם ההתבטאות "נדפק לו הראש" מתארת את ההפרעה ממנה סובל המערער באופן בלתי מעודן ובלשון עממית, הדבר נעשה מתוך כוונה להדגיש את הביקורת על המשטרה ולא המערער דווקא, ועל כן חוסים הנתבעים בצל הגנת תום הלב. כן נקבע כי הנתבעים סיקרו בהרחבה את שחרורו ממעצר תוך הבעת אמפטיה כלפיו. על כן דחה בית המשפט המחוזי את התביעה, וערעורו המערער לבית המשפט העליון נדחה.
ע"א 10548/08 דני נסים נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (ניתן: 25.10.10).
ד"ר דוד סער, עו"ד
