שעות נוספות ושעות עבודה ומנוחה

עובד מגיש כנגד מעבידו תביעה בגין תגמול שעות נוספות. על מי מוטל נטל ההוכחה? שאלה זו נדונה בתע"א (ת"א) 9347-09 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו (2011).

נהלי שירות המדינה אוסרים על מתמחים של שופטים לעבוד שעות נוספות, אולם מאידך, עומס העבודה המוטל על המתמחים, מאלץ אותם לעבוד בשעות נוספות. האם בנסיבות אלו זכאים המתמחים בפועל לתגמול בגין שעות נוספות? שאלה זו נדונה בתע"א (ת"א) 9966-09 עו"ד רונן לביא נ' הנהלת בתי המשפט, פורסם בנבו (2009).

03/08/2011

סעיף 7 בחוק שעות עבודה ומנוחה קובע לאמור:

"שעות המנוחה השבועית

"7. (א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

(ב) המנוחה השבועית תכלול –

(1) לגבי יהודי – את יום השבת ;

(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום  השישי

בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו."

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי המנוחה השבועית לגבי יהודי הוא יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי הוא יום השבת או יום ראשון או יום שישי בשבוע – הכל כפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו. כלומר, החוק הותיר לעובד שאינו יהודי את זכות הבחירה של יום המנוחה השבועית המקובל עליו. הסיבה לכך היא, שרוב מקומות העבודה בישראל שובתים בשבת, כך שעובדים נוצרים ומוסלמים העובדים במקומות עבודה אלה, נאלצים לבחור את יום השבת כיום המנוחה השבועי שלהם. יחד עם זה, הם זכאים לבחור כיום המנוחה השבועי את יום שישי או יום ראשון.

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 הינו בין חוקי המגן הראשונים אשר נחקקו במדינת ישראל, ומטרתו להבטיח שהעובד לא יעבוד יותר ממספר שעות מקסימלי ליום/שבוע, ושיקבל תוספת הולמת לשעות שהן מעבר ליום עבודה רגיל.  סעיף 2 לחוק קובע כי יום עבודה לא יעלה על 8 שעות עבודה (ו- 7 שעות עבודה ביום שלפני יום המנוחה השבועית), ושבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות עבודה, אולם מכוח צו הרחבה שבוע העבודה עומד כיום על 43 שעות עבודה.

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951, נועד להגן על העובדים ולמנוע ניצול. ועם זאת, ישנם מקרים שבהם חוק זה אינו אפקטיבי, ועל כן חוק זה לא יחול.

עובד עובד שעות נוספות, ואינו מקבל עליהן שכר. על מי הנטל להוכיח כי מגיע לו שכר? בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה (ע"א (י-ם) מורד פלטאס נ' צלילי גל – פז 1997 בע"מ) שניתן ביום 19.09.10, נפסק כי על המעביד מוטל הנטל להוכיח כי העובד לא עבד שעות נוספות.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מסדיר את זכותו של העובד למנוחה שבועית, הזמנים שמותר למעסיק להעסיק עובד, גמול שעות נוספת, הפסקות ועוד כיו"ב. החוק גם מטיל סנקציות כבדות כלפי מעסיק בגין ביצוע עבירות לפי חוק זה.

האירוע

חברת נועם אורים תעשיות בע"מ, העסיקה עובדים בשעות עבודה נוספות מעבר לשעות המוגדרות בחוק. העסקת העובדים בשעות עבודה נוספות נעשתה ללא היתר משר התמ"ת, אי לכך, נקנסה החברה בסכום של 42,570 ₪.

עניין זה נבחן בפס"ד ע"ע 350/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נ' אברהם גרינשפן ואח'- במקרה זה דובר על ערעור אותו הגישה המדינה בגין עובדים אשר עבדו במעון של משרד העבודה והרווחה. זהו מעון לחוסים בו יש צורך במטפלים 24 שעות ביממה והעובדים לבקשתם, עברו לעבודה במשמרות לילה בלבד. לאחר תקופה ארוכה, החליטה הנהלת המעון על העברת העובדים מעבודה במשמרת לילה- לעבודה בכל שעות היממה וזאת במטרה ליצור שוויון בין כל המטפלים וכן להביא להשתלבותם של העובדים עם הצוות המקצועי במקום. העובדים הגישו תביעות לבייץ הדין האזורי בבקשה כי זה יורה למדינה להמשיך ולהעסיקם במשמרת לילה ולחילופין למנוע הפגיעה בשכרם (במעבר למשמרת יום אשר התגמול עליה מופחת מהתגמול במשמרת לילה).

סוגיית השעות הנוספות בעבודה זכתה לליבון רב במסגרת מאבקי עובדים במעבידיהם לתשלום שעות נוספות.  סוגיה זו פנים רבות לה ועולה היא חדשות לבקרים אם מצד עובדים בכירים או בכירים למחצה, אשר עובדים שעות רבות ודורשים תשלום בגין שעות נוספות ואם מצד עובדים זוטרים, אשר תנאי עבודתם מצריכים אותם לשהות משך שעות רבות בסביבת העבודה.

בימים אלו עם כניסתו של התיקון לחוק הגנת השכר בעניין שכר עבודה וגמול שעות נוספות, ניתן לומר שחל מהפך אמיתי בכל הנוגע לזכויות עובדים ותשלום עבור שעות נוספות.

יום הבחירות לכנסת השמונה-עשרה יחול ביום 10.2.2009.  משרד התמ"ת פרסם הנחיות למעבידים ביחס לזכויות עובדיהם.

חול המועד, הימים שבין היום הראשון והיום האחרון של פסח וסוכות. בתלמוד, ימים אלו מכונים מועד או חולו של מועד. על פי המקרא, פסח וסוכות הינם מועדים של שבעה ימים. היום הראשון בפסח וסוכות וכן היום השביעי של פסח והשמיני של סוכות נקראים "מקרא קודש", ואסור לעשות בהם "מלאכת עבודה". מחוץ לארץ ישראל נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", כלומר, כל יום טוב נחגג יומיים, ולכן, במקומות אלו חול המועד מתחיל רק לאחר שני הימים הראשונים של החג.

מיכל הועסקה כעובדת בכירה ביותר במשרד ממשלתי. בנוסף לשכרה הרגיל, קיבלה מיכל תוספת לשכר בגין שעות נוספות עליהן דיווחה. כמו כן, מאופי תפקידה, מיכל יצאה לפגישות מחוץ למשרד וקיבלה החזר הוצאות אש"ל. לימים, יצא תקשי"ר המחייב את העובדים לשינוי נהלים ולפיו, על כל עובד להחתים כרטיס נוכחות. בנוסף, עליו למלא טופס ובו עליו לתת פירוט מלא לעניין השעות הנוספות ולקבל על כך אישור. (מתי, למה וכמה) כמו כן, מקום העבודה החליט על "חיסכון" וכתוצאה מכך נתן הוראה בתקשי"ר כי אישור עבור הוצאות אש"ל יעשה מראש. על המבקש לפנות בבקשה מראש ולקבל אישור.

שאלה: מהו הרציונל של חוק שעות עבודה ומנוחה ע"פ פסיקת בית המשפט?

בפס"ד בעניין טפקו-ייצור מערכות בקרת אנרגיה ומתקנים לשמירת איכות הסביבה בע"מ אמר כבוד נשיא בי"ד הארצי לעבודה השופט סטיב אדלר את הדברים הבאים :

"את חוק שעות עבודה ומנוחה יש לפרש כחוק אשר נותן ביטוי למדיניות חברתית - סוציאלית ראויה. מדיניות זו קובעת מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה במשק ומונעת מעובד וממעסיקו להסכים על מסגרת שעות העבודה הפוגעת באיכות החיים של העובד. החוק מגביל את חופש הפרט לקבוע את שעות עבודתו, אך המטרה בהגבלה זו היא הגנה על העובד מפני פגיעה בצלם האנוש שבו. המטרה הראשונית היא לקדם את איכות החיים ולהגן על כבודו של מי שמבצע עבודה על ידי כך שתוחמים את יום העבודה, ובכך למעשה מגדירים גם את שעות הפנאי. כך גם נמנע ניצול אפשרי של מעסיקים שלולא החוק המגביל את שעות ההעסקה היו עלולים להעסיק עובד אחד במקום שני עובדים תוך דרישה למספר שעות רב וללא צורך לפצות את העובד על שעות העבודה הרבות."