שעות נוספות ושעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מסדיר את זכותו של העובד למנוחה שבועית, הזמנים שמותר למעסיק להעסיק עובד, גמול שעות נוספת, הפסקות ועוד כיו"ב. החוק גם מטיל סנקציות כבדות כלפי מעסיק בגין ביצוע עבירות לפי חוק זה.

האירוע

חברת נועם אורים תעשיות בע"מ, העסיקה עובדים בשעות עבודה נוספות מעבר לשעות המוגדרות בחוק. העסקת העובדים בשעות עבודה נוספות נעשתה ללא היתר משר התמ"ת, אי לכך, נקנסה החברה בסכום של 42,570 ₪.

עניין זה נבחן בפס"ד ע"ע 350/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נ' אברהם גרינשפן ואח'- במקרה זה דובר על ערעור אותו הגישה המדינה בגין עובדים אשר עבדו במעון של משרד העבודה והרווחה. זהו מעון לחוסים בו יש צורך במטפלים 24 שעות ביממה והעובדים לבקשתם, עברו לעבודה במשמרות לילה בלבד. לאחר תקופה ארוכה, החליטה הנהלת המעון על העברת העובדים מעבודה במשמרת לילה- לעבודה בכל שעות היממה וזאת במטרה ליצור שוויון בין כל המטפלים וכן להביא להשתלבותם של העובדים עם הצוות המקצועי במקום. העובדים הגישו תביעות לבייץ הדין האזורי בבקשה כי זה יורה למדינה להמשיך ולהעסיקם במשמרת לילה ולחילופין למנוע הפגיעה בשכרם (במעבר למשמרת יום אשר התגמול עליה מופחת מהתגמול במשמרת לילה).

סוגיית השעות הנוספות בעבודה זכתה לליבון רב במסגרת מאבקי עובדים במעבידיהם לתשלום שעות נוספות.  סוגיה זו פנים רבות לה ועולה היא חדשות לבקרים אם מצד עובדים בכירים או בכירים למחצה, אשר עובדים שעות רבות ודורשים תשלום בגין שעות נוספות ואם מצד עובדים זוטרים, אשר תנאי עבודתם מצריכים אותם לשהות משך שעות רבות בסביבת העבודה.

בימים אלו עם כניסתו של התיקון לחוק הגנת השכר בעניין שכר עבודה וגמול שעות נוספות, ניתן לומר שחל מהפך אמיתי בכל הנוגע לזכויות עובדים ותשלום עבור שעות נוספות.

יום הבחירות לכנסת השמונה-עשרה יחול ביום 10.2.2009.  משרד התמ"ת פרסם הנחיות למעבידים ביחס לזכויות עובדיהם.

חול המועד, הימים שבין היום הראשון והיום האחרון של פסח וסוכות. בתלמוד, ימים אלו מכונים מועד או חולו של מועד. על פי המקרא, פסח וסוכות הינם מועדים של שבעה ימים. היום הראשון בפסח וסוכות וכן היום השביעי של פסח והשמיני של סוכות נקראים "מקרא קודש", ואסור לעשות בהם "מלאכת עבודה". מחוץ לארץ ישראל נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", כלומר, כל יום טוב נחגג יומיים, ולכן, במקומות אלו חול המועד מתחיל רק לאחר שני הימים הראשונים של החג.

מיכל הועסקה כעובדת בכירה ביותר במשרד ממשלתי. בנוסף לשכרה הרגיל, קיבלה מיכל תוספת לשכר בגין שעות נוספות עליהן דיווחה. כמו כן, מאופי תפקידה, מיכל יצאה לפגישות מחוץ למשרד וקיבלה החזר הוצאות אש"ל. לימים, יצא תקשי"ר המחייב את העובדים לשינוי נהלים ולפיו, על כל עובד להחתים כרטיס נוכחות. בנוסף, עליו למלא טופס ובו עליו לתת פירוט מלא לעניין השעות הנוספות ולקבל על כך אישור. (מתי, למה וכמה) כמו כן, מקום העבודה החליט על "חיסכון" וכתוצאה מכך נתן הוראה בתקשי"ר כי אישור עבור הוצאות אש"ל יעשה מראש. על המבקש לפנות בבקשה מראש ולקבל אישור.

שאלה: מהו הרציונל של חוק שעות עבודה ומנוחה ע"פ פסיקת בית המשפט?

בפס"ד בעניין טפקו-ייצור מערכות בקרת אנרגיה ומתקנים לשמירת איכות הסביבה בע"מ אמר כבוד נשיא בי"ד הארצי לעבודה השופט סטיב אדלר את הדברים הבאים :

"את חוק שעות עבודה ומנוחה יש לפרש כחוק אשר נותן ביטוי למדיניות חברתית - סוציאלית ראויה. מדיניות זו קובעת מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה במשק ומונעת מעובד וממעסיקו להסכים על מסגרת שעות העבודה הפוגעת באיכות החיים של העובד. החוק מגביל את חופש הפרט לקבוע את שעות עבודתו, אך המטרה בהגבלה זו היא הגנה על העובד מפני פגיעה בצלם האנוש שבו. המטרה הראשונית היא לקדם את איכות החיים ולהגן על כבודו של מי שמבצע עבודה על ידי כך שתוחמים את יום העבודה, ובכך למעשה מגדירים גם את שעות הפנאי. כך גם נמנע ניצול אפשרי של מעסיקים שלולא החוק המגביל את שעות ההעסקה היו עלולים להעסיק עובד אחד במקום שני עובדים תוך דרישה למספר שעות רב וללא צורך לפצות את העובד על שעות העבודה הרבות."