שכר עבודה לעובד שצם ונעדר בתשעה באב

בפקודת סדרי שלטון ומשפט נקבע, אילו חגים דינם כדין מנוחה שבועית. החגים המפורטים בפקודה הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, ראשון ושביעי של חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות. דהיינו, תשעה באב אינו נחשב כיום חג, שבו זכאי העובד למנוחה שבועית.

בשונה מהקביעה בחוק, ישנם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים בהם נקבע, כי עובדים יהיו זכאים להיעדר מעבודתם יום נוסף בתשלום, על פי בחירתם, נוסף על ימי החג הנ"ל, בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם. בנוסף, החל מיום 31.5.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רשאי עובד לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי באחד מהימים המנויים בתוספת, ובלבד שהודיע על כך למעבידו תוך 30 ימים מראש לפחות. בין הימים המנויים בסעיף 1 לתוספת מצוי גם צום תשעה באב. הווה אומר, שעובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה , רשאי לקחת יום חופשה, על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי, כאמור בהודעה מראש למעבידו ועובד שלא ניצל את זכותו להיעדר כאמור, הרי שתשעה באב עבורו יהיה יום עבודה רגיל.

ד"ר דוד סער, עו"ד