שינוי משמעותי בזמן הנסיעה מהבית לעבודה ייחשב להרעת תנאים מוחשית

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפסק דין בעניין עב 3264/06 הדס ליאני נ' גיא פרוביזור ואח', קיבל את תביעתה של עובדת לתשלום פיצויי פיטורים, בשל הרעת תנאים מוחשית עקב העברתה לעבוד במקום מרוחק באופן משמעותי ממקום עבודתה הקודם, עד כי נאלצה היא להאריך את משך זמן הנסיעה מביתה למקום העבודה.

במקרה הנדון דובר בעובדת אשר התקבלה לעבודה כמוכרת בחנות אשר בבעלות חברה למוצרי טבע בסניפה שברמת גן. כעבור כשנה ותשעה חודשים מתחילת עבודתה, הודיע לה המעסיק כי לאור השינויים שהחברה מבצעת, הוחלט להעבירה לעבוד בסניף החברה שבאור יהודה, בהתאם לאותם התנאים הקבועים בהסכם העבודה. העובדת בתגובה להודעת המעסיק, כתבה לו כי עוזרו הודיע לה ששעות עבודתה יהיו משעה 14:30 ועד השעה 22:00 במקום שעות עבודתה הקודמות בסניף רמת גן, החל מהשעה 12:00 ועד השעה 20:00, לאור זאת ציינה העובדת כי המדובר בהרעת תנאים מוחשית וכעבור זמן הפסיקה את עבודתה, והגישה תביעתה זו לבית הדין. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם שינוי מקום העבודה בכל הקשור להארכת משך הנסיעה, הינו בגדר הרעת תנאים מוחשית כמשמעותו בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963.

בית הדין לעבודה פסק כי מדובר בשינוי משמעותי של זמן הנסיעה מהבית לעבודה וחזרה, שכן בעוד שלמקום העבודה ברמת גן נזקקה התובעת לנסיעה בקו אוטובוס אחד, הרי שלמקום העבודה באור יהודה זקוקה הייתה לשני אוטובוסים ולזמן נסיעה של יותר משעה אחת , וזאת בהתחשב בזמן הכרוך בהמתנה לאוטובוסים. לפיכך, לאור זאת נקבע כי המדובר בהרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה והמעסיק חויב לשלם לעובדת פיצויי פיטורים בסך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

ד"ר דוד סער, עו"ד