משרד עורך דין

שימוע לפני פיטורים

להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה

 

הרעיון הגיע מהמשפט הבריטי, שמחייב מעסיקים לערוך לעובדים שימוע, כחלק מחובת ההגינות (Fairness) שחלה עליהם. השימוש בהליך השימוע כיום, מקורו בהוראות התקשי"ר ומכח חוזרי נציבות שירות המדינה.

בפסיקה הרווחת בבתי הדין לעבודה, קיימת היום מגמה לחייב גם "גוף פרטי" ולא רק גופים "ציבוריים" או "דו מהותיים" לקיים את זכות השימוע קודם לפיטורי העובד.

במגזר הפרטי, רוב הכללים הינם בהתאם לפסיקה, יש להציג בפני העובד את הטענות המועלות כנגדו ומאידך יש לתת הזדמנות לעובד להציג את עמדתו ולשכנע בהתאם.

לדיון בפורום על שימוע לפני פיטורין לחצו כאן

החובה לשימוע שלפני פיטורין


החובה לקיים שימוע הפכה מכוח הפסיקה וכללי הצדק הטבעי לעיקרון משפטי שאינו מצריך עוד ביסוס בדין או בהסכם ובתחום דיני העבודה בכלל. נקבע באופן חד משמעי כי מדובר בזכות מהותית. על מנת שזכות השימוע תיעשה כדין, ישנו הכרח לקיים את ההליכים הבאים במצטבר:

  1. הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים להפסיק את עבודתו.
  2. הענקת אפשרות לעובד לעיין בכל החומר הנוגע לנימוקי פיטוריו ומתן זמן סביר לעובד להכין תגובתו וטיעוניו.
  3. הענקת הזדמנות מלאה לעובד, בין בכתב ובין בעל פה להגיב על הטענות אשר נטענות נגדו.
  4. עריכת פרוטוקול של הישיבה, אם השימוע לא נעשה בכתב.
  5. קבלת החלטה על סמך שיקולים מקצועיים ועניינים.
  6. כעיקרון שימוע יתקיים בכתב, אלא אם ביקש העובד להשמיע את טיעוניו בעל פה. במקרה בו יתקיים השימוע בעל פה רשאי העובד, אם הוא מעוניין בכך, להגיע לשימוע עם אדם מטעמו (כגון: עורך דין, נציג ועד העובדים וכד'), אולם ללא עדים.

להתעייצות בנושא פיטורין יש לפנות לעורך דין דיני עבודה

ההגיון של זכות השימוע הינו להעמיד את העובד על מצבו במקום העבודה, על אפשרויות המשך עבודתו (אם בכלל) ובנוסף, לתת לעובד זמן נוסף ע"מ לשפר את התנהגותו ואת חוות דעת הממונים עליו.

 

חובתו של המעביד לתת את דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת.

 

יש לזמן את העובד לשימוע עם בר סמכא בארגון, בדרך כלל מדובר במנהל/ת משאבי אנוש ובנוכחות המנהל הישיר של אותו עבד.


יתכנו מקרים בהם לא תינתן זכות השימוע, לדוגמא: עובד פרוייקטור, אשר הינו בעל הסכם עבודה אישי ולתקופה קצובה.

 

לאור האמור לעיל, כל מעביד טרם החלטה לגבי המשך של העובד בארגון, חייב לערוך שימוע בהתאם לכללים, על מנת למנוע פיטורין של עובד על לא עוול בכפו. על המעביד חלה חובת תום לב מוגברת מכוח דיני העבודה וכללי הצדק הטבעי. וזאת על מנת למנוע חשיפה של תביעה מצד העובד.

לדיון בפורום על שימוע לפני פיטורין לחצו כאן

מאמרים נוספים בנושא:

פסילת שימוע - הייתכן?

בית הדין האזורי לעבודה פסל שימוע שנערך לעובד, בשל פגם משמעותי בהליך השימוע שנעשה לו על ידי המעסיקה הישירה שלו, לאור יחסים עכורים בינה לבינו, וקבע כי יש לערוך לעובד שימוע חדש ועד למועד קיומו, ימשיך העובד בעבודתו.

 

מהו זמן סביר להכנה לשימוע לפני פיטורים

ההלכה הפסוקה כיום, היא כי זכות הטיעון כפי שגובשה במשפט המנהלי חלה גם על המשפט הפרטי. ראו לעניין זה דבריה של השופטת ארד בפסקה 6 לפסק הדין בתיק ע"ע 415/06 דני מלכה נגד שופרסל ([פורסם בנבו], 15.7.2007):

 

שימוע של עובד מדינה הוא זכות – אך גם חובה

 

פסקי דין רבים אשר עוסקים בזכותו של עובד להגנה מפני פיטורין שרירותיים, עוסקים בעתירתו של עובד לבית הדין לעבודה למתן סעד זמני לביטול פיטוריו – משום שאלו נערכו בלא שימוע מקדים. במילים אחרות – זכותו של כל עובד, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לעריכת שימוע בטרם יפוטר, הפכה זכות יסוד שהכל מכירים בה, ואינספור בקשות מוגשות בנושא זה לבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ למתן צו מניעה כנגד החלטת הפיטורין. אך האם יתכן גם מצב הפוך, שבו עובד מדינה מסרב לקיום שימוע, ואף פונה לבית הדין לעבודה במטרה לביטול השימוע? מסתבר שכן, וכך היה בפרשת סע (ת"א) 28014-12-10 חני בלוי  נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (2012).

 

פיטורין בלא שימוע מוקדם מזכים את העובד בפיצויים

המגמה הרווחת בפסיקה כיום אשר התפתחה עם הזמן, הנה שעל המעסיק חלה החובה לקיים שימוע לעובד בטרם ההחלטה על פיטוריו, במסגרתו עליו להסביר לו מהן העילות הנטענות לפיטוריו הצפויים, לאפשר לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ובמקרים מסוימים לנסות ולשכנע את המעסיק לחזור בו מהפיטורים. במידה ונמצא כי יש ממש בטענות המעביד – המעסיק אף יכול לאפשר לעובד הזדמנות לשפר דרכיו באותן נקודות 'בעייתיות' הנטענות בתפקודו בעבודה. הדבר נכון כיום הן לגבי מעסיק ציבורי והן לגבי מעסיק פרטי.

 

כיצד יחושב הפיצוי לעובד שפוטר בלא שימוע?

בתי הדין לעבודה קבעו, בשנים האחרונות, בשורה ארוכה של פסקי דין כי לא רק עובד במגזר הציבורי אשר עומד להיות מפוטר זכאי לשימוע, אלא גם עובד במגזר הפרטי זכאי לשימוע בטרם עומדים לפטרו. בהנחה שבית הדין לעבודה מצא כי לא נערך לעובד שימוע, איזה סוג פיצוי ראוי ליתן לעובד ולהשית על המעביד? האם 'סתם' פיצוי בגין עוגמת נפש, או שמא פיצוי ממוני, בגין אובדן השתכרות שהייתה מתאפשרת לעובד לו היה ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה? שאלה זו נדונה בתע"א 9347-07 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו (2011).

 

 

חובת השימוע חלה גם בעניין חסימת מורה מלעבוד

 

2.1.2011

 

במאמר זה אסקור פסק דין שהתקבל לאחרונה, בעניין חסימת מורה מלעבוד במשרד החינוך. בית המשפט קבע שמהלך זה, זהה מבחינת זכויות המורה לפיטורים, על אף שבפועל לא התקיימו פיטורים ולפיכך חלה חובה לקיים הליך של שימוע.

 

זכות השימוע לעובד טרם פיטורים וטרם הרעת תנאים


פסק דין מהעת האחרונה (תע"א 2304-09) אשר עסק בפיטורין שלא כדין של עובדת אשר חזרה מחופשת לידה ופוטרה. הסוגיה שעמדה להכרעת בית הדין הייתה האם פיטוריה של עובדת שחזרה כאמור מחופשת לידה, הועסקה מספר ימים, הוצאה לחופשה כפויה ופוטרה ללא זכות השימוע, מזכים את העובדת בפיצוי על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים?

 

 

חובתו של גוף דו מהותי לערוך שימוע גם לעובדים זמניים


בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפסק דין בעניין עב' 7175/03 ד"ר ארנון פרי נ' אוניברסיטת תל אביב, קיבל באופן חלקי תביעתו של מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, אשר הועסק אצל האוניברסיטה לתקופה קצובה של כ-11 שנה, כשבסיומה הופסק מינויו והוא פוטר מעבודתו.

 

זכות השימוע אצל מעסיק פרטי

פוטרת מעבודתך אצל מעסיק פרטי ומעסיקך לא ערך לך שימוע? ייתכן והינך זכאי לקבל פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
מעסיקים פרטיים רבים נוטים לחשוב, כי כחלק מהפררוגטיבה שלהם, נתונה להם הזכות לפטר את עובדיהם בלא לתת להם את זכות השימוע.
 

זכות השימוע קיימת גם לעובד המועסק בחוזה לתקופה קצובה


בפסק הדין בעניין ד"ר רבינוביץ-קרפל נ' האוניברסיטה העברית ירושלים, נקבע כי במקרה של העסקת עובד לתקופה קצובה, המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעות ובין להארכת החוזה מעת לעת. עוד נקבע כי גם אם לעובד המועסק בחוזה לתקופה קצובה אין זכות קנויה למשרה, על המעסיק חלה החובה ליתן לו הודעה מראש על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עמו, לפרט את הטעמים העומדים מאחורי כוונה זו ולאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את תגובתו ליתן לו הזדמנות נאותה לנסות ולשנות את רוע הגזירה.

 

זכותו של עובד לשימוע לפני פיטורים אינה תלויה בהתנהלותו


בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של עובד בפסק דין ע"ע 518/08 מלכה אברהם נ' עגם מפעלי מתכת בע"מ, לעניין פיטורים שלא כדין עקב אי קיום שימוע, וקבע כי זכותו של אדם להישמע בטרם תתקבל החלטה העלולה לפגוע בו, ללא קשר להתנהגותו.

 
לראש העמוד ↑