במידה והנך מעוניין לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולהגדיל את סיכויי תביעתך, תוכל לפנות עוד היום למשרדנו המתמחה ברשלנות רפואית.
ליצירת קשר חייג 03-6874661 או לחץ כאן
רשלנות רפואית פירושה מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת זהירות סבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. כלומר, כאשר ניתן טיפול היורד ברמתו ובאיכותו מאופן הטיפול שהיינו מצפים מנותן השירות הרפואי שרמתו המקצועית טובה.
רשלנות רפואית עשויה להיגרם על ידי כל עוסק במקצוע רפואי או פרה-רפואי, לרבות רופא, אחות, רוקח, לבורנט, טכנאי רנטגן, מיילדת וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי בהודעה ברשומות כמטפל בשירותי הבריאות.
לצערנו, קיימים מקרים רבים של פגיעות ונזקים בעקבות רשלנות רפואית, אשר תוצאתם לעיתים גרימת נזק בלתי הפיך ולעיתים אף גרימת מוות. המעיין בעיתון יומי ימצא כמעט מדי יום דיווח על תביעה שהוגשה נגד רופא, או על פסק דין שניתן בתביעה כזאת.
מפרסומים ומחקרים רבים שנערכו בנושא, עולה כי בכל יום מתקיימים בבתי חולים ובקופות חולים עשרות מקרים של רשלנות רפואית.
על אף נתונים אלו, רובם הגדול של המטופלים אינם מודעים לכך שקיבלו טיפול רשלני, ואף אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות ולאפשרות לקבלת פיצוי עבור הנזק שנגרם להם כתוצאה מהטיפול הרשלני שניתן להם.
כאשר בכוונת הנפגע לתבוע בגין רשלנות רפואית, הרי כדי להצליח בתביעתו, עליו לוודא תחילה שאכן מדובר ב"רשלנות רפואית". לא כל התנהגות הנראית על פניה כרשלנות, אכן כזאת היא. הקריטריונים שעל פיהם יפסוק בית המשפט כי אכן מדובר ברשלנות, לא תמיד יתאמו לקריטריונים שעל פיהם ישפוט "האדם הסביר" שאינו מומחה ובקיא בתחום הרפואה והמשפט. לפיכך, כדי להחליט אם קיימת לכאורה סבירות שהייתה התנהגות רשלנית, על הנפגע לפנות לייעוץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט.
חשוב לדעת! תביעות רשלנות רפואית הנן מסובכות ומורכבות, והן דורשות מיומנות משפטית גבוהה. על כן, חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי של משרד עורכי דין בעל ניסיון אשר בקיא בתביעות רשלנות רפואית ומכיר את התחום מקרוב. בכדי לשמור על סיכויי תביעתך, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת שעורך הדין שיטפל בך ידאג לבצע את כל הנדרש לפני הגשת התביעה, ומבלי לבזבז זמן יקר.
על התובע בתביעת רשלנות רפואית מוטלת החובה להוכיח את הרכיבים הבאים:
בין צוות משרדנו נמנה, בין היתר, עורך דין רופא בוגר טכניון ברפואה, המתמחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, ועוסק רבות ברפואה ומשפט על כל היבטיה. כמו כן, צוות המשרד מסתייע ברופא חיצוני צמוד המתמחה בגניקולוגיה.
במידה והנך מעוניין לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולהגדיל את סיכויי תביעתך, תוכל לפנות עוד היום למשרדנו המתמחה ברשלנות רפואית.
ליצירת קשר חייג 03-6874661 או לחץ כאן
האם ניתן לפצות מטופל אשר בוצעה בו פרוצדורה רפואית בניגוד לרצונו, גם אם לא נגרם לו כל נזק פיזי? האם הפגיעה באוטונומית הרצון כשלעצמה עולה כדי עוולה בת פיצוי? שאלה זו נדונה בפסקי דין רבים, אשר הידוע שבהם הוא ע"א 2781/93 דעקה נ' בי"ח כרמל, פ"ד נג(4) 526.
התקבלה תביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה ע"י התובעת ואימה כנגד בית חולים הדסה בגין פגיעתה של התובעת, בעת לידתה, בעת שאימה היתה מאושפזת במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בשל מחלת הסכיזופרניה ממנה סבלה.
2.5.2011
רופא מנתח שיחרר חולה לביתו לאחר ניתוח לב שעבר, וזאת בטרם התקבלו תוצאות בדיקות שנערכו לו. הסתבר, כי משהגיע החולה לביתו, התמוטט המנוח ואושפז בבית חולים הסמוך לביתו, שם נפטר מזיהום לאחר כמה ימים. ועדת המשמעת של בית החולים הרשיעה את הרופא בהתנהגות רשלנית חמורה. על כך ערער הרופא לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בתיק ת"א 1410/99 מוטי לוי נ' קופת חולים לאומית ואח', למעלה ממליון שקלים פיצוי למטופל בגין רשלנות רפואית, באיבחון גידול מסוג אקוסטיק נורינומה בראש המטופל, וכן בשל הוצאתו שלא בשלמותו ובשל איחור באבחנת צמיחתו מחדש.
מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה כלל, או ללא קבלת הסכמה מדעת, הכרוך בהפרה של הרופא את חובת הגילוי המוטלת עליו, מהווה הן עוולה של תקיפה והן עוולה של התרשלות, גם אם לא מוכח הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין מתן ההסכמה. אולם עולה השאלה, מקום בו אדם נותח בניגוד להסכמתו, איזו עוולה 'מתאימה' יותר בכדי לתאר את המקרה- עוולת התקיפה או שמא עוולת הרשלנות?
טיפול רפואי כרוך מעצם טבעו בבחירה בין אמצעי ריפוי, שבכל אחד מהם טמון סיכוי לריפוי (אך לא ודאי), ולעתים כרוכים בו גם סיכונים. רופא עשוי לעמוד בחובת הזהירות כלפי המטופל גם אם לא יצליח לרפא את החולה ואף אם מצבו של החולה יורע בעקבות הטיפול, ובלבד שיטפל בחולה בהתאם לסטנדרטים המקובלים במקצוע הרפואה באותן נסיבות (ע"א 552/66 לויטל נ' מרכז קופ"ח של ההסתדרות הכללית וערעור שכנגד).
האם לאחר שרופא מפנה את החולה לבדיקות, חלה עליו "חובת מעקב" לצורך וידוא כי המטופל ביצע את הבדיקות על פי הוראות הרופא, או שמא, זוהי אחריות המטופל ואחריותו בלבד? האם מטופל שלא ביצע בדיקות אשר אליהן הופנה ע"י הרופא יכול להלין על הרופא שלא ביצע "מעקב" אחריו? שאלות אלו הועלו בע"א 2813/06 קופת חולים לאומית נ' ציפורה זליג (ניתן ביום: 11.07.10).
סעיף 13(ג) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, קובע כי:
"(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות".
אדם נפגע בתאונת דרכים, הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן: "פלת"ד") ופוצה. בית המשפט פסק לו פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. כעבור זמן חלה החמרה במצבו, והוא נזקק לניתוח. הצוות הרפואי מתרשל בביצוע הניתוח, וכתוצאה מכך נגרמים לו נזקי גוף נוספים. האם הוא זכאי לתבוע את הצוות הרפואי, בגין אותה רשלנות, בעילה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או שמא עומד לו לרועץ עיקרון יחוד העילה, הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפלת"ד? שאלה זו נדונה בע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (ניתן ביום: 9.10.03).
בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין בעניין ת"א 9588/07 ח.ח.מ (קטינה) ואח' נ' ההסתדרות המדיצינית –הדסה עין כרם, חייב את בית החולים לשלם פיצויים לקטינה ואמה לאחר שהקטינה אובחנה בסמוך לאחר לידתה כסובלת משיתוק מוחין ומפיגור קשה.
בית המשפט העליון, בפסק דין בעניין ע"א 2886/05 אליהו אשכנזי נ' קופת חולים כללית ואח', חייב את קופת החולים ורופאה שלה לשלם פיצויים לחולה שנכנס לתרדמת בעקבות התרשלות הרופאה אשר לא ביצעה בו בדיקת א.ק.ג. חרף תלונותיו על כאבים בחזה והתרחשות אירוע לבבי זמן קצר לאחר מכן.
תקופת ההתיישנות במקרים של הולדה בעוולה היא עד הגיעו של הילוד לגיל 25, שכן לילוד קיימת זכות תביעה כשבע שנים מיום הגיעו לגיל 18. עם זאת, תביעות בגין 'הולדה בעוולה' (היינו בגין נזק שנגרם לילוד עקב התרשלות בלידה או במעקב ההריון) הינן מן המורכבות והמסובכות ביותר וחלוף הזמן מקשה על בית החולים להתגונן. האם כאשר משפחה מגישה תביעה ברשלנות בתוך תקופת ההתיישנות אך בחלוף זמן רב, יכול בית החולים לבקש את דחיית התביעה בעילת השיהוי? שאלה זו נדונה בע"א 9622/07 עידן הולין נ' קופ"ח כללית של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (ניתן ביום 30.04.10).
אדם שאינו חולה נפש מגיע לבית החולים הדסה לאחר ניסיון התאבדות קשה. בית החולים מתרשל בשמירה עליו, והוא קופץ מן הקומה השמינית היישר אל מותו לאחר כמה ימי אשפוז. לטענת בית החולים , אין לו חובת זהירות להשגיח על מי שאינו חולה נפש, והואיל ואינו יכול להקצות לכך משאבים, ומניעת התאבדות של אדם מהווה פגיעה באוטונומיה שלו, וכי בכל מקרה, התאבדות של אדם מהווה הסתכנות מרצון, ומכל הטעמים הללו, אל לו לבית החולים לפצות את משפחת המתאבד. האמנם כך? שאלה זו נדונה בע"א 6649/96 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד נג(3) 529 (1999).
בית משפט בירושלים חייב את בית החולים הדסה בירושלים ברשלנות רפואית, וזאת במסגרת התיק ת"א 1856/06 בעניין הדסה בירמן נ' מכבי שירותי בריאות ואח'.
הרופאים יודעים כי אם חולה מסוים לא יחדל לעשן, עקב מחלת כלי דם שהוא סובל ממנה, יגרם לו נזק בלתי הפיך. הם ממליצים לו לחדול מלעשן, אך לא בכל פה, ותוך שאינם מעמידים אותו על הסיכונים בהפסקת העישון. החולה אינו מפנים את חומרת המצב, וחדל לעשן אך ורק בחלוף חודש וחצי מיום ההמלצה, ואז כבר נגרם לו נזק בלתי הפיך. האם ניתן לתבוע את הרופאים בהתרשלות, או שמא, החולה אשם בכך שלא הפסיק לעשן? שאלות אלו ועוד נדונו בע"א 2245/91 ברנשטיין ואח' נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709 (1995).
בטרם עולה חולה על שולחן הניתוחים, הוא מוחתם על טופס הסכמה. אולם לרוב, לא תמיד מוסבר לו בפרוטרוט על מה הוא חותם, וקיימים מקרים בהם הניתוח שיבוצע בו יהא שונה באופן מהותי מן הניתוח אשר לו הסכים. לעיתים כאשר המנתח 'שולף את הסכין' הוא עלול לגלות כי מתעורר הצורך בפרוצדורה רפואית נוספת. הוא לא מבקש את הסכמת החולה. האם החולה יכול להגיש תביעה כנגד המנתח באם נגרם לו נזק? והאם הוא יכול לתבוע את הרופא בגין תקיפה גם אם לא נגרם לו כל נזק? שאלות אלו עולות חדשות לבקרים בפסיקה.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של אם לפיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בלידה וכן דחה את הערעור שכנגד שהוגש ע"י בית החולים על חיובו בפיצוי, בגין פגיעה באוטונומיה של האם היולדת, משלא הוסברו לה הסיכונים בשימוש בפיטוצין לזירוז הלידה.
בית משפט השלום קיבל תביעת רשלנות רפואית של ילדה בת 10 שהוגשה נגד ד"ר רגאי דג'אני, מנהל ומפעיל את בית החולים ליולדות דג'אני, אשר עקב אי אבחון במועד של תסמונת CHD, נותרה נכה וצולעת לשארית חייה.
בע"א 8126/07 עיזבון המנוחה ברוריה צבי נגד בית החולים ביקור חולים, שניתן בתאריך 22/06/09, נדון הקף חובת הרופא למסירת מידע רפואי למטופל.
מן הסתם, ההיבטים הנזקיים הנבחנים בריש גלי מתמקדים בעיקר במזיקים ו/או באחראים הישירים, הווה אומר: "רמדיה", "הומנה", משרד הבריאות ועוד כיוצ"ב. יחד עם זאת, בל נשכח שגופים אלה ברובם היו מבוטחים בביטוחי אחריות המוצר ואחריות מקצועית.
הגישה אליהם כנתבעים מתאפשרת באמצעות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. כך שבתי המשפט שידונו במקרה, ייקל עליהם לפסוק פיצויים נאותים בהיות גופים אלה מצטרפים למנגנונים המשמשים מפזרי נזק בהתאם למטרות דיני הנזיקין.
ד"ר דוד סער, עו"ד
גבר בן 56 סבל מסיבוך של גידול בבלוטת יותרת המח ונאלץ לעבור ניתוח להסרת הגידול. לאחר הניתוח הוא נותר משותק בפלג גופו הימני עם נכות בשיעור של 100% ושוהה במוסד סיעודי.
עילת התביעה בגין "הולדה בעוולה",המכונה לעיתים "חיים בעוולה- Wrongful Life " , הוכרה לראשונה בארץ לפני כשני עשורים בפסק הדין ע"א 540/82 בעניין זייצוב נ' כץ ואח' פ"ד מ(2) 85 ונראה כי המחלוקת בסוגיה זו לא רק שלא באה על פתרונה אלא מתלקחת במלוא עוזה.
בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ה"פ 23437-06-09 פלוני נ. אלמונית (שניתן ביוני 2009), הורה בעיצומה של הלידה, על מתן טיפול רפואי ליולדת ללא הסכמה ,אשר סירבה לקבל כל טיפול רפואי, למרות שנשקפה סכנה הן לה והן לעובר.
