רשלנות עורך דין במקרה בו אבדו זכויות לקוחותיו בשל התיישנות התביעה

בית משפט השלום בירושלים בפסק דין נבילה ג'מג'ום נגד האני טאנוס, שניתן בתאריך 24/12/09, דן באחריותו של עורך דין כלפי הלקוח.

במקרה הנדון, דובר בלקוחות אשר פנו לעורך דין, על מנת שייצג אותם בתביעת רשלנות רפואית כנגד בית חולים ואולם התביעה לא הוגשה, עד לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ולפיכך הגישו הלקוחות תביעה כנגד עורך הדין.

בית המשפט קבע, כי חובתו של עורך דין לפעול במיומנות, על מנת להימנע ממצב בו יאבד הלקוח את זכויותיו בשל התיישנות. החובה להעמיד את הלקוח על תקופת ההתיישנות הנה חובה אקטיבית המוטלת על עורך הדין. בית המשפט הוסיף, כי בפסיקת הערכאות השונות, הוטלה אחריות על עורך דין כלפי הלקוח, גם אם הסיבה לאי הגשת התביעה נעוצה בהתנהגות הלקוח, מקום בו עורך הדין לא העמיד את הלקוח באופן מפורש על המועד בו תחלוף תקופת ההתיישנות.

אין עורך הדין יוצא חובתו באזהרות כלליות ביחס לאפשרות התיישנותה של התביעה ומוטלת עליו החובה להודיע ללקוח, באופן ברור וחד משמעי,  מהו המועד בו תתיישן התביעה וקל וחומר, כאשר גמר בדעתו להפסיק את הטיפול בענייני הלקוח ובהיעדר אזהרה כראוי, ימצא בית המשפט להטיל אחריות על עורך הדין.

לאור האמור, קבע בית המשפט כי במקרה דנן ומשהנתבע לא פעל כן, התרשל ויש להטיל עליו אחריות לנזקי התובעים. בית המשפט הוסיף כי היות וגם הנתבעים התרשלו ולא שיתפו פעולה בדבר חוות דעת לבית משפט, יש להם אשם תורם בשיעור 30% מסך הנזק שנגרם להם וככל שיקבע על ידי בית משפט בהמשך, כי תביעת הרשלנות כלפי בית החולים הייתה מתקבלת והנתבע חב בסך של 70% בלבד וכן בסך של 10,000 ₪ + מע"מ בגין ניהול ההליך עד כה.

ד"ר דוד סער, עו"ד