להערכת סיכויי תביעתך:
התקבלה תביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה ע"י התובעת ואימה כנגד בית חולים הדסה בגין פגיעתה של התובעת, בעת לידתה, בעת שאימה היתה מאושפזת במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בשל מחלת הסכיזופרניה ממנה סבלה.
התובעת הינה קטינה, שאובחנה בסמוך לאחר לידתה כסובלת משיתוק מוחין ומיגור קשה. לידתה התרחשה במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם אושפזה האם, שהינה התובעת הנוספת, וטופלה עקב מחלת סכיזופרניה.
האם אושפזה בעקבות משבר פסיכוטי קשה שפקד אותה לאחר מות אביה, כשמונה חודשים לאחר נישואיה. לטענת התובעים, הדסה התרשלה בטיפול הרפואי שניתן לאם, ובשל כך נגרמו לתובעת נזקיה. בנסיבות המקרה, שבהן האם היתה מאושפזת בהריון במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים, ובשל כך נמצאה בהריון בסיכון גבוה, להדסה אחריות מוגברת לשלומה. חרף זאת, המעקב הרפואי אחר ההריון היה רשלני, בין היתר, בשל הצוות הסיעודי, שלא היה מודע לכך שמדובר בהריון בסיכון גבוה ולא היה מוכן לאפשרות של לידה מוקדמת במחלקה, ובשל כך לא היה בידו למנוע את נפילתה של התובעת במהלך הלידה. לטענת הדסה, הטיפול המרכזי שלו היתה זקוקה האם היה טיפול פסיכיאטרי. מעקב ההריון היה אופטימאלי, בהתחשב בקשיי התקשורת עם האם בשל מצבה הנפשי ובקושי לערוך לה בדיקות וגינאליות בהעדר שיתוף פעולה מצידה.
התביעה התקבלה בחלקה: התביעה של האם והקטינה התקבלה, תביעתו של האב נדחתה.
נקבע כי בהינתן חובת הזהירות המוטלת על הדסה כלפי האם המטופלת, תיבחן תחילה השאלה, האם הצוות הרפואי התרשל, בטיפול שנתן לאם. היה על הדסה להנהיג סדרי תיאום בין מחלקת חדרי לידה לבין המחלקה הפסיכיאטרית, אשר היה בהם כדי להבטיח היערכות צוות המחלקה הפסיכיאטרית לאפשרות של לידה מוקדמת ולידה בכלל ומתן טיפול ראשוני מתאים.
נקבע כי במהלך מעקב אחר הריון האם, התרשלה הדסה בכך שהצוות הרפואי במחלקה הפסיכיאטרית, ובכלל זאת הצוות הסיעודי, לא קיבל הנחיות ברורות מהצוות הגניקולוגי באשר לסיכון ללידה מוקדמת אצל האם, כמצופה בנסיבות שבהן אישה סכיזופרנית בהריון בסיכון גבוה מאושפזת במחלקה. קשיי התקשורת עם האם, הגבירו אחריות הצוות הרפואי להיערך ללידה מוקדמת ולצפותה.
אין בעובדה שהאם סבלה ממחלת סכיזופרניה פעילה בתקופת האשפוז בבית החולים, כשלעצמה, כדי לבטל דבריה באופן גורף.
ד"ר דוד סער, עו"ד
