כשם שזכויות פנסיה, קופות גמל וכל הזכויות מעין אלו, הנם נכסים ברי איזון, כך גם רכיב החיסכון בפוליסת ביטוח חיים, אשר נצבר במהלך חיי הנישואין. כך קבע בית משפט לענייני משפחה בתמ"ש 1993/07 ד.פ.א נגד א.א., שניתן בתאריך 19/01/2011.
במקרה הנדון, נישא המנוח לתובעת ולאחר כעשר שנים, במהלך ינואר 2007, פרץ סכסוך בין הצדדים ובטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, שם המנוח קץ לחייו. עובר לפטירתו, שינה המנוח את המוטבים במספר פוליסות ביטוח חיים, אשר היו בבעלותו ורשם את בנו מנישואיו הראשונים כמוטב יחידי.
בית המשפט, דן בזכאותה של התובעת למחצית כספי רכיב החיסכון שנצבר באותן פוליסות. בית המשפט, הפנה לסעיף 5 לחוק יחסי ממון, הקובע כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג..... בסעיף זה "כלל נכסי בני הזוג" לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות קופות תגמולים וחסכונות".
בית המשפט קבע, כי במאובחן מכספי ה"ריסק", אשר הסיבה לזכאותם התגבשה לאחר מועד פקיעת הנישואין ולא במהלכם והם שייכים לבנו מנישואיו הראשונים של המנוח הוא המוטב בפוליסה, הרי שכספי החיסכון שנצברו מידי חודש בחודשו, במהלך שנות הנישואין הנם ככל חיסכון אחר שמי מהצדדים חסך וכשם שההלכה נטועה, באשר לזכויות פנסיה, קופות גמל וזכויות מעין אלו כנכסים ברי איזון, הרי שאת אותה הלכה יש להחיל על מרכיב החיסכון בפוליסות ביטוח חיים. לגופו של עניין, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התובעת זכאית למחצית כספי החיסכון, שנצברו בפוליסות ביטוח החיים השונות ממועד הנישואין ועד מועד פטירת המנוח וחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ד"ר דוד סער, עו"ד

