על מנת לבחון אם ניזוק זכאי לפיצוי נזיקי בגין הנזק שנגרם לו, יש לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק. במקרים בהם ייקבע כי קיים ריחוק נזק, לא יהיה זכאי הניזוק לפיצוי.
מהו ריחוק נזק?
מדובר במס' מבחנים כאשר המבחן הראשון הוא הסיבתיות העובדתית, כלומר: האם המקרה שקרה הוא הסיבה לקרות הנזק או אולי הנזק נגרם הוא לא הנזק הראשוני. כלומר: אם המקרה שקרה גרם לנזק גדול ולאחר מכן נגרמו נזקים נוספים כתוצאה ממנו.
סע' 64 וסעיפים 76(1) לפקודת הנזיקין עוסקים בכך. חובתו של הניזוק בדיני הנזיקין הוא הקטנת הנזק ואם לא עשה הניזוק להקטנת נזקו, בעיקר כאשר מדובר בנזק משני לנזק העיקרי, ייחשב הנזק המשני כנזק מרוחק ולא יהיה בר פיצוי. במילים אחרות: בנוסף לסיבתיות העובדתית, נבחנת גם הסיבתיות המשפטית, כלומר: מה עשה הניזוק להקטנת נזקו.
יש לציין כי לא תמיד קל לבחון מהו הנזק המרוחק עליו לא יינתן פיצוי ומהו הנזק הראשוני. כמו כן תהיה שאלה חשובה גם, עד כמה יכול היה הניזוק למנוע את נזקיו המשניים. בכל מקרה מהבחינה הפרקטית לא הייתי מציע לניזוק לעשות את הסלקציה בנזקים, עדיף לתת למזיק לטעון זאת, כך שבמידה ולא יעלה את שאלות ריחוק הנזק, עשוי הניזוק לצאת נשכר מכך. אין להתעלם מן העובדה שפעמים בית המשפט עשוי להעלות עניין זה מעצמו. מהבחינה המעשית, צד נתבע הטוען לריחוק נזק אצל הניזוק, בעצם מטרתו להקטין את הפיצוי לניזוק.
בית המשפט קבע בפס"ד חשוב בפרשת סימון נ' מנשה ע"א 23/61 ובע"א 2028/99 פאר נ' חב' לבניין סילובט (1964) בע"מ, שהמבחנים המשפטיים לריחוק הנזק יהיו עפ"י הסיכון, הצפיות והשכל הישר. ללמדך כי אם מדובר בעניינים שניתן לבוחנם באמות מידה שונות, ייעשה הדבר עפ"י מיטב הטיעונים של כל אחד ואחד.
המסקנה: על מנת לטעון לנזק גדול ככל האפשר, יש להתאמץ לשכנע את בית המשפט בעניין גודל היקף הנזק במעגל .
ד"ר דוד סער, עו"ד

