קיימת אפשרות לזכות בתביעת נזק גוף גם ללא הוכחה מספקת

בשנתיים - שלוש האחרונות אנו עדים לפסקי דין חדשים אשר מרחיבים את יריעת הזכאים לקבלת תגמול בתביעת נזקי גוף. אם עד לתקופה האחרונה נשמר העיקרון על פיו התובע נזק גוף יוכל לזכות בתביעתו רק אם הוכיח את תביעתו בשיעור מירב ההסתברויות כלומר: מעל 50%, הרי שמעתה ההלכה הפסוקה היא שבמקום בו קיימת "עמימות ראייתית", הרי שלא מחייבים את התובע לשכנע את ביהמ"ש ביותר מ -50% בצדקתו. אם ישכנע את ביהמ"ש באחוזים הפחותים מ- 50%,  יוכל הוא לקבל כספים בגין תביעתו. 

ומהי עמימות ראייתית? במילים פשוטות, הכוונה היא שהתובע לא הצליח להוכיח את תביעתו ע"פ עקרונות המשפט הנזיקי המצריך עמידה בתקנות סדרי דין והבאת ראיות משכנעות, לעומת זאת הצליח להראות כי בכל זאת יש סיכוי כלשהוא שהנזק נגרם לו מהמזיק גם אם ההסתברות לכך פחותה מ -50%.  אדגיש כי בעיה זו מתעוררת לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין נזקו לבין האירוע המזיק. למען הבהר: עד היום תובע שהצליח להוכיח ב -51% בלבד את תביעתו זכה בכל התביעה ואילו פחות מ -51% הפסיד את כל התביעה.  לאור ההלכה החדשה, גם  אם יוכיח את תביעתו ב -30% יוכל ביהמ"ש לפסוק לו 30% מהתביעה,  ולא יאלץ הוא להפסיד את כל תביעתו. במילים אחרות: זה כבר לא שחור לבן אלא יש גם אפור. פסק דין הראשון שפרץ את הדרך בעניין זה היה ע"א 7375/02 בית חולים כרמל נ' מלול או בקיצור "הילכת עדן מלול". לאחרונה ניתן בבית משפט מחוזי בנצרת פס"ד נוסף ברוח זו ע"א (נצ)  1009/06 יוסף כארם עארף נ' מסאלחה אחמד עודה ואח', ניתן ב 27.5.07 שם פסק ביהמ"ש 30% פיצוי לנפגעת תאונת דרכים שעלה ספק אם מחלת האנצפלוצלה הופיעה אצל התובעת כתוצאה מתאונת הדרכים או עקב מום מולד ממנו סבלה.

לסיכום: סיכויי תובעים בנזק גוף הורחבו גם למקרים בהם קיימת עמימות ראייתית,  ובכך נפתח פתח נוסף למקרים רבים להיכנס בדלתי ביהמ"ש.

ד"ר דוד סער, עו"ד