צו הגנה

צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה 1991

הצו הנקרא "צו הגנה" , משמעותו הינה הרחקה של בן/בת הזוג האלים/ה מהבית.

הגדרת החוק הינה רחבה, החוק חל גם על מקרי אלימות שבין הורים לילדים.

תוקף הצו: את צווי ההגנה ניתן להוציא לתקופה של 3 חודשים, ניתן להאריך במנות של  3 חודשים, אך לא יותר משנה במצטבר.

העילות בגינן ניתן להוציא צו הגנה:

1. נעברה עבירת אלימות, מין או כליאת שווא.

2. קיים חשש סביר, שעבירה מהסוג האמור תיעבר.

3. התעללות נפשית מתמשכת.

סמכויות בית המשפט:

סמכות מקומית: אין מגבלה, בכל מקום בארץ. הרציונל: להקל על האדם הסובל מאלימות.

סמכות עניינית: את הצווים מוסמך להוציא בימ"ש שלום, בימ"ש לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ההגיון מאחורי ההרחבה בנתינת הצו הינה להרחיב עד כמה שניתן את האפשרות לעזור בצורה מיידית לאלו אשר סובלים מאלימות במשפחה.

יתרונות  הצו:

1. חל על בני משפחה, הוא הדדי ולא חד-צדדי. לא רק בעל מול אשתו.

2. הצו לא תלוי בתביעת מזונות.

3. אין מגבלה בסמכות מקומית – כל מקום בארץ.

4. סמכות עניינית: פתוחה, הרבה אופציות.

5. פטור מאגרה.

חסרונות:

במידה ובן/בת הזוג לא עומדת בתנאי הצו הרי מדובר בעילת מעצר, המצב בשטח הוא כי המעצר קשה לאכיפה ולא נעשה במקרים רבים.

רבות מהנשים מתחרטות לאחר בקשת המעצר וחוששות כי הדבר יפגע בילדיהם מאחר ומדובר באבי ילדיהם.

לא ניתן לבטל הצו. בימ"ש מקיים דיון האם אפשר לבטל את הצו כי למדינה יש אינטרס להבטיח את שלומם של אלו שסבלו מאלימות. כמו כן, במקרים רבים נשים פועלות מתוך פחד, איום או לחץ ולא משיקולים נכונים ובימ"ש רוצה לוודא שלא כך הדבר.  קציבת מנות הצו לתקופות של 3 חודשים ועד מכסימום שנה נועד לצרכי פיקוח.