להערכת סיכויי תביעתך:
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח ?
מבוא
סעיף 30 (א) לחוק הירושה דן בצוואה שנעשתה בנסיבות של אונס ו/ או איום ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או תחבולה ו/או תרמית. הסעיף קובע כי צוואה שנעשתה בנסיבות האמורות בטלה.
ככלל, אין מניעה מלשכנע אחר לכתוב צוואה לטובתך או לטובת אדם אחר. אבל אם הדרך בה הדבר נעשה כרוך בהשפעה בלתי הוגנת הרי זה פסול וצוואה כזו בטלה.
מתי תחשב השפעה להשפעה בלתי הוגנת?
הכלל שנקבע על ידי בתי המשפט הוא בחינת השאלה: האם הצוואה נכתבה מתוך רצונו החופשי של המצווה. אם לאו, הצוואה בטלה.
אין זה חשוב מי השפיע ולמה. אם הצוואה הינה פרי רצונו החופשי של המצווה הרי שהיא בתוקף, ואם אינה פרי רצונו היא בטלה.
נטל ההוכחה
נטל ההוכחה על הטוען להשפעה בלי הוגנת חל על טוען הטענה כנגד מבקש קיום הצוואה – היורש.
קיימים שני סוגי מקרים שבהם ניתן יהיה להעביר את נטל ההוכחה על מבקש קיום הצוואה- היורש/ים. זאת,כאשר מדובר ביחסי אמון מיוחדים כגון: עורך דין ולקוח, רופא וחולה, וכאשר קיימים יחסי תלות בין המנוח והזוכה, כגון: כאשר המנוח היה מצוי בטיפול בלעדי של מטפלת שזכתה בצוואה.
בשל הכלל שאת רצון המת יש לקיים, הנחת המוצא היא כי הצוואה כשרה והמתנגד לקיום צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת- עליו הנטל להוכיח טענתו. כל ספק לעניין זה פועל לטובת מבקש קיום הצוואה-היורש/ים. אולם נקבע בפסיקה כי "כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לאמר שעשייה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחרון היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצידו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. "
המבחנים לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת
בדנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה נקבעו על ידי בית המשפט העליון ארבעה מבחנים לבחינת השאלה האם הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת:
- תלות ועצמאות- הכוונה לעצמאות פיזית ושכלית- הכרתית של המוריש המנוח. הן לאורך תקופה והן בזמן עריכת הצוואה. אין די בתלות פיזית , שכן יתכן שעצמאות שכלית חברתית מחפה על התלות הפיזית.
- תלות וסיוע- במידה שהמצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת כגון מטפל/ת, יש לבחון את טיב הסיוע שניתן לו, את היקפו ואת מידת התלות של המצווה באותו סיוע ובמי שהעניק לו אותו.
- קשרי המצווה עם אחרים: בידודו של המצווה וניתוקו מאחרים.
- נסיבות עריכת הצוואה: מעורבותו של הנהנה בעשייתה של הצוואה.
מובן כי בית-המשפט רשאי לעשות שימוש במבחנים נוספים. השימוש בכל אחד מהמבחנים עשוי לסייע לבית-המשפט לקבוע אם בעת כתיבת צוואתו היה המצווה במצב של תלות, וההכרעה בשאלת התלות עשויה לסייע לו לקבוע אם המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת.
יש לזכור, כי בתלות, כשלעצמה, אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, ואף לא להקמת חזקה בדבר קיומה. לא קיומה של ההשפעה פוסל את הצוואה, אלא קיומו של יסוד בלתי הוגן בה שעיקרו ניצול תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה לעשות צוואה לטובת הנהנה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
