פרסום נטייה מינית כעילה לתביעת לשון הרע

התובעים בענייננו (ת"א 165592-09 רוט ואח' נ' טיים אאוט (מגזין) ישראל בע"מ ואח') הגישו תביעה כספית בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כנגד בעלי ועורכי שבועון "טיים אאוט". הנתבעים פרסמו במסגרת גיליון של אותו שבועון כתבה העוסקת במסיבה אשר עתידה להיערך ותיוחד לקהילה ההומו- לסבית. בתמונה אשר נלוותה לכתבה, מופיעים באופן ברור התובעים בעת בילוי במועדון. אולם, התמונה בה מופיעים התובעים כלל לא צולמה בעת מסיבה מאותו "ליין גייז" או באירוע השקת אותו ליין מסיבות. התמונה צולמה בעת מסיבה רגילה שנערכה במועדון, מבלי שהיה לה קשר ישיר או עקיף למסיבה נשוא הכתבה.

התובעים טענו כי פרסום התמונה שלא בהקשר בו צולמה מהווה לשון הרע ופגיעה קשה בפרטיות. מנגד, טענו הנתבעים כי אין לאפשר מצב בו ייחוס אדם ככזה המשתייך לקהילה ההומו- לסבית יהווה לשון הרע.

בית המשפט קיבל את התביעה ונימק:

התובעים לא טענו כי יש פסול כלשהו או בושה בהשתייכות לקהילה ההומו לסבית. כל רצונם של התובעים היה שלא ישויכו בניגוד לרצונם לאירוע שאינו קשור אליהם או לסגנון ואורח החיים שלהם. די בכך שתמונה של אדם "נשתלת" בכתבה שאינה קשורה אליו בדרך כלשהי, ללא הסכמתו, כדי להוות נסיבות בהן הפרסום עלול להוות השפלה או ביזוי. ובלשון ביהמ"ש:

"כאשר מאן דהוא מפרסם על אדם כי הוא בעל נטייה מינית, שונה מנטייתו הטבעית, אזי מדובר ב"פרסום לשון הרע" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, ואין בפסיקה זו משום שימור זיהוי ההומוסקסואליות עם בושה וחוסר הדרת כבוד. המבחן הכללי שעל פיו נקבע אם פרסום מהווה "לשון הרע" הוא, כאמור, מבחן אובייקטיבי."

המבחן האובייקטיבי על פיו נבחן אופי הפרסום על פי הפסיקה הוא מבחן

ביהמ"ש אף דחה את טענת הנתבעים להגנת "פרסום בתום לב", משום שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי נקטו באמצעים סבירים על מנת לוודא אם התמונה נשוא התביעה היא תמונה רלוונטית לכתבה.

בסופו של יום התקבלה התביעה, והנתבעים חויבו לשלם לתובעים פיצוי כולל בסך 45,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

ד"ר דוד סער, עו"ד