פרמטרים לפיצוי לקוח שעורך דינו התרשל

29.4.2011

עורכת דין נמנעה מהגשת סיכומים בתיק מזונות. כשנתבעה בהתרשלות, טענה כי זו "טעות בשיקול דעת". האמנם? כמו כן , כיצד מתמחרים את נזקו של לקוח בגין התרשלות עורך דינו? שאלות אלו נדונו בפסק הדין בעניין ל' נ' עו"ד ל' (ניתן ביום: 1.11.09).

באותה פרשה נפסק כי עורכת הדין לא הייתה מודעת כלל לכך שחובתה להגיש סיכומים חלה גם בזמן הפגרה, וכן נפסק כי כאשר עורכת הדין התפטרה במהלך הפגרה, לא סיפקה ללקוחה מידע בדבר הדחיפות שבהגשת סיכומים בתיק, שכן כאמור, לא ידעה זאת בעצמה. כתוצאה מהתנהלות זו של עורכת הדין, בסופו של יום לא הוגדלו מזונות הלקוחה, היא נאלצה לשכור עורך דין חדש הגישה בקשה לביטול פסק הדין עקב הכשל בייצוג, אולם בקשה זו נדחתה שכן "שלוחו של אדם כמותו". אך ורק בשלב מאוחר יותר – כשהגישה שוב בקשה להגדלת מזונות, היא קיבלה את מבוקשה, ושיעור המזונות הוגדל בסך של כ – 350 ₪ לחודש.

בית המשפט קבע כי אלמלא ההתרשלות היה נחסך מן התובעת הצורך לשכור עו"ד חדש ולפתוח בהליך הבקשה לביטול פסק דין, שלא צלח לבסוף, על כל משמעויותיו הכספיות. כמו כן היה נחסך מהתובעת גם הצורך להגיש בקשה מחודשת להגדלת מזונות, שכן אלו היו ניתנים לה מלכתחילה אלמלא התרשלות עורכת הדין, וכן כי לא הייתה כל רשלנות תורמת מצד הלקוחה.

בנסיבות אלו פוצתה התובעת בגין המזונות שיכולה הייתה לקבל בפרק הזמן עד לקבלת הבקשה להגדלת מזונות (3,750 ₪), ובשכר הטרחה שנאלצה לשלם לעורך דינה החדש, הן בגין הבקשה לביטול פסק הדין והן ( 2000 ₪) והן בגין הבקשה החדשה להגלת המזונות (כ- 15% ממה שנפסק בהליך זה).

יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נפסק כי עורך דין שלא הגיש סיכומים בתביעה, התרשל. כך היה גם בת"א (בית משפט השלום בתל-אביב-יפו) 26174/07, צדוק אברהם גרמה נ' עו"ד אברהם בית הלוי [מופיע במאגרים אלקטרוניים. [פורסם בנבו], שם נפסק כי אי הגשת סיכומים אינה "טעות בשיקול דעת" אלא התרשלות, ואם עורך הדין אינו מאמין בטענת הלקוח, עליו להתפטר מייצוג ולא להמשיך לייצגו.

הערה: על פסק דינו של בית המשפט הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על ידי עורכת הדין, ובהסכמת הצדדים פסק הדין בוטל.

ד"ר דוד סער, עו"ד