פציעת נוסע באוטובוס עקב התפרעות – האם תאונת דרכים?

3.7.2011

הדבר היה נסבל, עד אשר בשלב מסוים הושלך ע"י אחד מהנערים לעבר רחבת האוטובוס, כלי נפץ, ככל הנראה דינמיט או נפץ רב עוצמה, אשר החריד את נוסעי האוטובוס, בכללם הנפגע, אשר ישב בסמוך מאוד למקום ההתפוצצות. כתוצאה מהמעשה נפגע האדם באוזנו, ונגרמה לו ירידה חדה בשמיעה.

עלתה השאלה האם עסקינן בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

לכאורה בהתאם לחוק, "תאונת דרכים" מוגדרת כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי...". יוצא כי אין ספק באשר למרכיב השימוש ברכב מנועי, פלוני שנפגע נסע באוטובוס ובהחלט השתמש ברכב מנועי.

אלא שמרכיב השימוש ברכב מנועי אינו המרכיב היחיד בחוק, שכן קיים מרכיב הקשר הסיבתי. הנפגע נדרש למעשה להוכיח כי הנזק שנגרם לו קשור בקשר סיבתי לשימוש ברכב, או במילים פשוטות, יש להוכיח כי השימוש ברכב היה הגורם הממשי לקרות התאונה.

פסק הדין שעסק בסוגיה דומה היה בעניין דנ"א 4015/99 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' מזאוי. חייל אשר ישב לצידו של נהג רכב פרטי, כאשר תוך כדי הנסיעה נפלט כדור מנשקו האישי של החייל ופגע ברגלו של הנהג. ביהמ"ש נדרש בסוגיה זו לעניין האם האירוע הוא בבחינת תאונת דרכים או שמא היווה הרכב זירה בלבד לקרות האירוע, שאז אין האירוע בבחינת תאונת דרכים.

כתוצאה ממקרה זה, בא לעולם "מבחן הזירה"  דהיינו, המבחן אם הרכב שימש רק זירה לאירוע או האם השימוש בו גרם לאירוע המזיק? מבחן זה, לדעת ביהמ"ש, אינו מסתמך על האבחנה אם מדובר במעשה מכוון או רשלני, מצב הרכב בעת קרות הנזק, זווית ואופן הפגיעה וכיו"ב. נקודת המבט היא רחבה יותר והיא בוחנת, על פי מבחן השכל הישר, האם השימוש שנעשה ברכב תרם באופן רלבנטי, ממשי לקרות הנזק. במקרה דנן, השימוש ברכב לא תרם תרומה רלבנטית כלשהי לנזק שנגרם. המסקנה שהתקבלה היא כי הנזק אמנם אירע במהלך השימוש ברכב אך לא "עקב" השימוש בו, קרי הרכב שימש זירה בלבד להתרחשות הנזק.