מקרה מעין זה אירע בחנות הסופר פארם בקניון השרון בנתניה וכך אירע.
התובעת הגיעה עם חברה לחנות הסופר פארם במטרה לרכוש בושם. התובעת פנתה לאחד המדפים ונטלה עימה בושם מסוים. לאחר מכן, דיילת העובדת בחנות הציעה לתובעת לרכוש בושם אחד והתובעת קיבלה המלצתה והחליפה את הבושם, והתלוותה אל הדיילת לעבר הקופה.
הדיילת הקודמת הבחינה כי הבושם שהמליצה עליו ואשר אותו לא היה בכוונת התובעת לרכוש, לא שב למקומו במדף ופנתה לקב"טית של הסופר פארם.
הקב"טית פנתה לתובעת וביקשה ממנה לפתוח את תיקה במחלקת הקוסמטיקה הסמוכה לקופות.
התובעת החלה לבכות ובעודה בוכה נטלה הקב"טית את תיקה של התובעת ושפכה את תכולתו לעיני כל.
לאחר שהבדיקה העלתה חרס, התנצלה הקב"טית בפני התובעת על חשד השווא בגניבת הבושם מהחנות.
התובעת הגישה תביעה כנגד הקב"טית וכנגד הסופר פארם בעילה של לשון הרע, רשלנות, הסגת גבול ופגיעה בפרטיות.
המקרה הובא לדיון בפני כבוד השופט הד"ר עמי קובו מבית משפט השלום ברמלה (ת"א 4482/07).
כבוד השופט בפסק דינו קבע כי במקרה דנן יש לקבל את התביעה בעילה של לשון הרע והטיל את האחריות על הקב"טית והסופר פארם.
כבוד השופט קבע כי המעשה של פתיחת התיק לעיני כל ולא בחדר צדדי, מהווה עילה של לשון הרע שמכוחו יש לפצות את התובעת על סך של 5,000 ₪.
עוד קבע כבוד השופט כי חברת הסופר פארם זכאית להגיש תביעת שיפוי מאת חברת הביטוח.
ד"ר דוד סער, עו"ד

