להערכת סיכויי תביעתך:
10.8.2011
התובע התבקש להוציא משטח של בדים ממחלקת גזירה, ובעת שמשך עגלה כשמשטח הבדים במשקל כבד מעליה, עלתה העגלה על רגלו הימנית, וכתוצאה מכך נפגע התובע בכף הרגל ובבוהן כף רגל ימין. העובדה שהעגלה עם המשטח שעליה היו במשקל כבד מאוד, בצירוף העובדה שהמקום היה צפוף ועמוס בבדים, גרמו לכך שבזמן משיכתה של העגלה ובשל משקלה הכבד, לא הצליח התובע לשלוט בה, ולתובע לא סופקה עזרה כלשהי.
התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ובישיבת ביהמ"ש הצהיר כי אינו טוען לנכות רפואית צמיתה בגין התאונה.
הנתבעות הכחישו בכתב הגנתן את נסיבות אירוע התאונה, החבות והנזקים הנטענים על ידי התובע, ואולם חרף הכחשות אלה ניתנה לבסוף הסכמתם של הצדדים לנהל ההליך בדרך המקוצרת הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
לטענת התובע, על המעביד מוטלת חבות מוגברת, ומשנשאה העגלה משקל רב ומשיכתה לא היתה קלה, היה על מעבידתו לצפות כי התובע יאבד שליטה על העגלה וזו תעלה על כף רגלו. באשר לנזק טען התובע כי ניתנו לו תעודות המאשרות תקופת אי כושר רצופה של 45 יום לאחר התאונה, וכי הוא היה מצוי אף באי כושר מוחלט לאחר ביצוע ניתוח שעבר. לטענת התובע, יש לפצותו בגין ראשי הנזק של כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי ששולמו לו, בגין הוצאות רפואיות בעבר ובגין אובדן כושר השתכרות בעתיד.
לטענת הנתבעות, מדובר בסיכון טבעי ורגיל בחיי העבודה אשר אינו גורר אחריו חבות בנזיקין. לחילופין טענו הנתבעות כי יש מקום להטיל על התובע אשם תורם נכבד, שכן התאונה הנטענת ככל שארעה, ארעה בשל שימוש לקוי ו/או חוסר זהירות מצידו של התובע. באשר לנזק הנתבע טענו הנתבעות כי הינו מוגזם ומופרך, שכן הואיל והמדובר בתאונת עבודה, כל הוצאות התובע מכוסות על ידי הביטוח הלאומי ואף שולמו לו דמי פגיעה.
בית המשפט שקל את טענות הצדדים לעניין נסיבות התאונה, חבות הנתבעות, הטענה בדבר רשלנותו התורמת של התובע והיקף הנזק בהסתמך על טיעוני הצדדים והמסמכים שהוגשו וכן נתן ביטוי לתקבולי הביטוח הלאומי ששולמו לתובע, והעמיד את נזקו של התובע כתוצאה מהתאונה על סכום כולל של 7,000 ₪, בתוספת הוצאות אגרה ושכר טרחת עורך דין.
ד"ר דוד סער, עו"ד
