להערכת סיכויי תביעתך:
הצלם רחמים ישראל ז"ל (להלן: המנוח/ הצלם") נפטר בתאריך 1.12.1993.
המנוח היה צלם עיתונות מקצועי במשך כ- 25 שנים מאש שנת 1968 ועד למועד פטירתו.
המנוח הוכר כצלם מקצועי ותמונותיו פורסמו במרבית העיתונים.
מאחר והמנוח היה צלם מקצועי עצמאי הוא היה מצלם את תמונותיו ולאחר שפיתח את התמונות בעצמו, היה שולח אותן ומפיצן למערכות העיתונים.
בכל יום היה המנוח עובר על כל העיתונים ובודק היכן פורסמו תמונותיו, ולאחר מכן היה שולח חשבונית למערכת העיתון בגין התמונות שפורסמו.
ברבות הימים חלה המנוח ולא היה באפשרותו לעבור על התמונות מהעיתונים ועל כן שלחה אלמנתו, מיד בסמוך לפטירתו ביום 2.1.94 מכתב לעיתון מעריב ובו פירוט של כל התמונות שפורסמו בשנים 1990-1992, שכן המנוח לא היה עובר באותם הימים מפאת מחלתו על העיתון מדי יום מפאת מחלתו.
עוד ציינה האלמנה כי היא מסכימה כי התמונות שצילם יפורסמו רק באישור מיוחד ממנה, שינתן על ידה מראש ובכתב.
מכתב זה לא זכה לתגובה ואף מכתב התזכורת שבא בעקבותיו לא זכה לתגובה.
האלמנה הגישה תביעה כנגד עיתון "מעריב" והתיק נידון בבית משפט השלום בהרצליה בפני כבוד השופטת אירית מני- גור ( ת.א. 461-06-07 אירן ישראלי נ' מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ).
העיתון לא הכחיש מעולם כי מגיע לתובעת כיורשת דמי שימוש ראויים בתמונות. אולם הנתבעת אינה מנהלת רישום של התמונות המתפרסמות, ולא ניתן בדיעבד לאתר כמה ואילו תמונות של המנוח פורסמו, על כן הציעה הנתבעת סך גלובלי של 1,250 ₪ ובעתיד ינוהל רישום מדויק.
כבוד השופטת בפסק דינה מציינת כי מבחינה עובדתית, המחלוקת בין הצדדים אינה גדולה מאחר ואין חולק כי בחייו של המנוח לא היה צורך באישור של פרסום התמונות, והתמורה שהתקבלה היתה בהתאם להוצאת חשבונית על ידי המנוח, ששולמה כסדרה.
לאחר מותו היה צורך באישור של התובעת ומאחר והדבר לא נעשה, על כך יש ליתן את הדין.
בסופו של יום נקבע כי הנתבעת תפצה את האלמנה והיורשת של המנוח בסך של 150,000 ₪ בגין פרסום תמונות לאחר מותו ללא הרשאתה, זאת לאחר שדרשה את הפסקת הפרסום וטענה להפרת זכויות יוצרים.
ד"ר דוד סער, עו"ד
