פיצוי בגין תאונת מדרכה

28.2.2011

מאמר זה יעסוק במקרה בו הוטלה אחריות על עיריית תל אביב לפיצוי קשישה אשר נפלה במדרכה בשל ליקוי במדרכה אשר גרם לנפילתה.

בת.א. 1600/04 (שלום הרצליה) ברומברג נ' עיריית תל-אביב, דובר על אישה כבת 72 במועד התאונה, אשר נפגעה בצורה קשה עקב נפילה במדרכה בתל-אביב. בית המשפט הטיל אחריות על עיריית ת"א וקבע כי המדובר במפגע ברור – בור במדרכה כתוצאה מחסר מספר מרצפות משולבות ושוני בגובה, המכוסה בחלקו בצמחיה. בית המשפט במקרה זה גם נתן משקל לעובדה שלאחר התאונה פנתה האישה לעירייה והתריעה על הליקוי. העירייה הודיעה כי אכן יבוצעו תיקונים בטיחותיים במקום התאונה, עובדה אשר מצביעה על כך שגם העירייה הסכימה שמדובר במפגע.

בית המשפט סוקר בהרחבה את הפסיקה הקיימת לעניין אחריות עיריה למפגעים בתחום שיפוטה, כגון "אכן סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום לפלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט.... לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי) המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית" (ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל פד"י מ"ז (3) 349,345).

וכן קבע שאין גם מחלוקת בכך ש: "אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים" ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פד"י ל"ז (1) 126,113). וכביש או מדרכה אינם אמורים להיות משטח סטרילי. אולם, נקודת המוצא בפסיקה היא כי אין חולק שעירייה חייבת לטפל במפגעי בטיחות שיש בדרכים הנמצאות בטיפולה ואחזקתה.

מהצילומים שהוגשו לבית המשפט עולה מפגע ברור, בור במדרכה כתוצאה מחסר מספר מרצפות משולבות ושוני בגובה המכוסה בחלקו בצמחיה. כאמור, גם העירייה הודתה שמפגע זה דרש תיקון בטיחותי, ועל העירייה היה לצפות באופן אובייקטיבי וסביר את התרחשות הנזק שנגרם.

בית המשפט קבע כי בהיות המדרכה מקום המיועד למעבר הולכי רגל, היווה הבור ככלל, והיותו מוסתר ע"י צמחיה בפרט, סיכון בלתי סביר לנפילה ובכך הפרה העירייה גם את חובת הזהירות הקונקרטית. זאת ועוד, העירייה לא הוכיחה כי נקטה באמצעים סבירים כדי שתוכל לעמוד על קיומם של מפגעים הקיימים בתחומה. נהפוך הוא, העירייה לא טרחה להעיד איש מעובדיה בכלל והאדם האחראי. לאור כל אלה, נקבע כי העירייה, ברשלנותה, אחראית לנזקי האישה.

פסק-דין זה ממחיש אולי יותר מכל את החשיבות הגדולה בהטלת אחריות על העירייה. התובעת בפסק דין זה נפגעה בצורה קשה בכתף ונקבעו לה 30% נכות לצמיתות. במידה ובית המשפט לא היה מטיל אחריות על העירייה, לא היה למעשה לתובעת ממי להיפרע בגין נזקיה וכך הייתה נותרת עם פגיעה קשה אך ללא פיצוי. מאחר ובית המשפט הטיל אחריות על העירייה, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים של למעלה מחצי מיליון ₪.

ד"ר דוד סער, עו"ד