פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש לפקידה וותיקה בבנק

תמצית  העובדות

עניינו של תיק זה בטענת התובעת כי פוטרה שלא כדין. התובעת גב' אביגיל צוברי עבדה בבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ החל מיום 14.9.92 ועד פיטוריה ביום 18.5.06. התובעת הנה ערירית, מפרנסת את עצמה, במועד פיטוריה היתה בת 56. תפקידה משך כל שנות עבודתה היה פקידה במחלקת בטחונות.

על עובדי הבנק חל מסמך ריכוז הנהלים הקשורים בתנאי העסקת עובדים בבנק, מסמך זה קובע כי "הבנק רשאי לפטר עובד בכל עת בכל אחד מהמקרים הבאים: "אם קיימת הצדקה לכך לדעת הבנק, צמצומים בעבודה, סגירת סניפים או ארגון מחדש של העבודה בבנק" או "אם לדעת הבנק חדל העובד מלמלא את עבודתו במסירות או חלה ירידה משמעותית ברמת תפקודו". עוד מבהיר ריכוז הנהלים כי "במקרה שהבנק בדעה שעל העובד לשפר את תפקודו, ישתדל הבנק להביא לידיעת העובד את אי שביעות רצון הבנק מתפקודו, יתריע על כך בכתב, וייתן לעובד ארכה מתאימה לתקן את המעוות. רק אחרי מתן ארכה לאחר שהמעוות לא תוקן, ינקוט הבנק בצעדים". ביום 9.5.06 זומנה התובעת לפגישה עם סמנכ"ל משאבי אנוש בבנק, בנוכחות מנהלת המחלקה החדשה, במהלך הפגישה הובהר לתובעת כי בעקבות מיכון תהליכים, העברת נושאי טיפול למחלקת סריקה יבוטל תפקידה ויעבור לביצוע ממוחשב-בסיום הפגישה סוכם כי הבנק יעשה מאמץ לאתר לתובעת לבקשתה תפקיד חלופי. ביום 15.5.06 סמנכ"ל משאבי אנוש בבנק זימן את התובעת לפגישה נוספת, ומסר לה כי לא נמצא עבורה תפקיד חלופי כלשהו ולכן הליך הפיטורים יימשך.
לטענת התובעת, היא ביצעה את עבודתה לשביעות רצונם של הממונים עליה, מבלי שהועלו טענות כלשהן נגד עבודתה מלבד הערות שוטפות שקיבלה ממנהלת המחלקה מעת לעת ולפי הצורך. בנוסף לכך, טענה התובעת כי קיבלה את הודעת הפיטורים "ללא כל הסבר, התראה או מתן הזדמנות להשמיע טענותיה" וכמו כן, התובעת הכחישה את טענת הבנק כי תפקידה התייתר, וטענה כי שני סטודנטים התקבלו לאחר פיטוריה לביצוע אותה עבודה שבוצעה על ידה.
הנתבע טען כי התובעת היא בעלת יכולות נמוכות במיוחד, לרבות בתחום המחשוב וביכולת הביטוי וכן התפקיד אותו היא ממלאת הוא מיותר, כמו כן, טען הנתבע כי נערכה בבנק בדיקה על מנת לנסות ולמצוא לתובעת תפקיד אחר אך ללא הצלחה.

התביעה לפיצוי בגין פיטורים שאינם כדין ובגין עוגמת נפש התקבלה.
התביעה בגין אפליה מחמת גיל נדחתה.

נקבע - מעסיק השוקל פיטורים מחמת צמצומים אמור לקחת בחשבון, במסגרת כלל שיקוליו וכחלק מחובות תום הלב וההגינות שהוא מחויב בהן, גם את המאפיינים האישיים של העובדים.

נקבע - זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה.

מנגד נקבע כי גם במקרים בהם נפל פסול בפיטורין, מקום שסעד של פיצוי ייטיב את נזקו של העובד בצורה נאותה, יש להעדיפו על פני כפיית העסקתו של העובד בידי המעביד. בשורש גישה זו עומדת הקונספציה כי יחסי העבודה הנם יחסים אישיים, ואין לכפות את המשכם בניגוד לרצון אחד הצדדים, על כן נגזרת מכך ההכרה בזכות היתר של המעביד לפטר עובדים כרצונו.

בסופו של יום, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה בחלקה, ופסק לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 8 משכורות המגיעים לסך של 33,720 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ₪ בצירוף מע"מ.

תע"א 4598/07 אביגיל צוברי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ