להערכת סיכויי תביעתך:
האם ניתן לפצות מטופל אשר בוצעה בו פרוצדורה רפואית בניגוד לרצונו, גם אם לא נגרם לו כל נזק פיזי? האם הפגיעה באוטונומית הרצון כשלעצמה עולה כדי עוולה בת פיצוי? שאלה זו נדונה בפסקי דין רבים, אשר הידוע שבהם הוא ע"א 2781/93 דעקה נ' בי"ח כרמל, פ"ד נג(4) 526.
בית המשפט קבע כי פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה ניתן בשל הפגיעה בזכותו היסודית של מטופל כאדם לכבוד ולאוטונומיה, גם אם אין לכך ביטוי פיסי, כך שעצם הפגיעה, ללא צורך בהוכחת נזק נוסף, מגבשת ראש נזק נפרד.
עוד נפסק כי עצם הטיפול הרפואי ללא הסכמה מדעת הוא התרשלות המזכה בפיצוי והקשר הסיבתי המשפטי נלמד מעצם ההתרשלות. מדובר, כאמור, בראש נזק מובחן מראש הנזק בגין כאב וסבל בגין הפגיעה הגופנית והוא ניתן בשל עצם בצוע הטיפול ללא הסכמה מדעת ובשל עצם שלילת כח הבחירה של המטופל כיצד לפעול וגם כנזק לא ממוני על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"ג – 1973.
בשורה של פסקי דין (ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, פ"ד נו(4) 746; ע"א 9871/02 ויינשטיין נ' ד"ר ברגמן [פורסם בנבו] (16.6.05)) נפסק כי אמת המידה לקביעת הפיצוי בגין כך גם היא אינדיווידואלית, בהתאם לעצמת הפגיעה שנגרמה לניזוק הספציפי:
"במקרים מן הסוג העומד לדיון, יתבטא הנזק בעיקר בתגובתו הנפשית והרגשית של התובע לכך שנעשה בגופו טיפול רפואי ללא הסכמתו מדעת...בהערכת גובה הפיצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם בצוע הטיפול בו...המדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומיננטי...מדובר בפגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי...".
ד"ר דוד סער, עו"ד
