פיצוי בגין משלוח ספאם – ייקוב הדין את ההר?

חוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982) אוסר שיגור דואר אלקטרוני ללא קבלת הסכמה מפורשת של הנמען. החוק משית על שולח 'ספאם' לפצות את הנפגע בסך של 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת שקיבל בניגוד לחוק (סעיף 30א(י)(1). האם בכל מקרה בו נשלחות הודעות 'ספאם' יחייב בית המשפט את השולח במכפלת ההודעות בסכום של 1,000 ₪? שאלה זו נדונה בתק (ת"א) 16666-09-10 אודליה אסתר שניאורסון נ' יעקב צורי (ניתן ביום  2.2.11).

באותו מקרה דובר בגוף בשם "אור לקשיש" אשר שלח לתובעת, אודליה, כתשע דברי פרסומת, בגינם תבעה סכום של 9,000 ₪. ברם, בית המשפט מצא כי מחד, "אור לקשיש" לא התאמץ לאתר את כתובתה של התובעת ברשימת התפוצה על מנת להסירה, ומאידך, התובעת לא שיתפה פעולה עם הניסיונות להסיר את כתובתה מרשימת התפוצה. כך לדוגמא, כאשר הנתבעים ביקשו לשוחח עימה טלפונית בכדי לתאם הסרת שמה מרשימת התפוצה, היא סירבה, וכאשר הם ביקשו לשלוח בקשה להסרתה מרשימת התפוצה בדרך של 'העבר' ולא 'השב' היא לא שיתפה פעולה.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי על "אור לקשיש" לפצות את התובעת בגין 2 ההודעות האחרונות בלבד, וזאת בסך של 500 ₪ בגין כל הודעה, בקובעו:

"הפיצוי העונשי נועד להרתיע את המפרסמים ולעודד את הנפגעים לפנות לבית המשפט בכדי שתושג האכיפה הרצויה. יחד עם זאת, המטרה הבסיסית הינה אכיפה ולא התעשרות של הנפגעים או ניסיון לגבות כספים בכל מקרה גם אם התנהלותם אינה חפה מטעויות".

ד"ר דוד סער, עו"ד