3.8.2011
שאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בת"א הייתה, מה דין פיצויי הלנת שכר שנפסקו לעובדת על ידי בית הדין לעבודה לאחר שהמעביד שחויב לשאת בהם, נקלע להליכי פשיטת רגל?
המדובר בעובדת ניקיון שלא קיבלה חלק משכרה והגישה כנגד מעסיקה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום שכר ולפיצויי הלנה ותביעתה התקבלה. משהמעסיק לא שילם את שכר עבודתה, פתחה כנגדו העובדת בהליך הוצאה לפועל, אולם העלילה מסתבכת כשבין לבין הכריז המעסיק על פשיטת רגל, ותביעה שהגישה העובדת למנהל המיוחד שמונה, נדחתה ברכיב פיצויי ההלנה.
בית המשפט קיבל את ערעור העובדת, וקבע כי אמנם למנהל המיוחד בהליכי פשיטת רגל מוקנה שיקול דעת שלא להכיר בפיצויי הלנה ולחייב תחתם בהפרשי ריבית והצמדה, מתוך הרציונאל שלא להכביד על קופת פשיטת הרגל, ולאפשר ליתר הנושים לחלוק מהעוגה, אולם הפעלת שיקול הדעת, ראוי שתיעשה תוך איזון אינטרסים שונים ובהם תום ליבו של המעסיק, וזאת כדי למנוע שימוש בהליך פשיטת הרגל כדי להשתמט מתשלום חובותיו. ובלשונו של בית המשפט:
"יש חשיבות לאזן בין המטרות האלה, מחד לבל תהפוך הלנת שכר למעשה ש 'שכרו בצידו' עבור המעביד אף לא בעקיפין בדרך של שימוש בהכרזת פשיטת רגל כ"מגן" מול תוצאות מעשיו, לבין הגנה על מעביד מפני נושיו כאשר הוא נקלע בתום לב לקריסה כלכלית".
יישום ההלכה הנ"ל על המקרה דנן, מביא את בית המשפט לקבוע כי על המנהל המיוחד היה להתחשב בכך שהעובדת היא הנושה העיקרית של המעסיק, הן בפסק דינו של בית הדין לעבודה, אשר הלך לקראת המעסיק, והן בחוסר תום ליבו של המעסיק, אשר נתגלה, כי יש לו סכומי כסף העולים על קרן החוב לעובדת.
"קשה שלא לתהות האם בנסיבות המקרה ונוכח הסכסוך עם הנושה גמר החייב אומר בדעתו שלא לשלם את חובו, ויהי מה. לא אוכל להשלים עם התנהלות שכזו, ועוד פחות מכך לא אוכל לתת יד לשימוש בהליכי פשיטת רגל כדי לעקוף את קביעות בית הדין ולאפשר הפיכת פסק הדין לפלסתר"
בסופו של יום, קבע בית המשפט כי הכרעת המנהל המיוחד אינה תקינה וסבירה, והחליט להשיב אליו תביעת החוב לצורך בדיקתה מחדש, תוך מתן הכרעה מנומקת, בכל הנוגע לשיעור הראוי של פיצויי ההלנה, תוך התחשבות, בין היתר, בעקרונות שהוצגו בפסק דין זה.
ד"ר דוד סער, עו"ד

