פיצויים בגין נזק לא ממוני בשל פיטורי עובדת בהריון

בית הדין האזורי לעבודה בפסק דין כרמל ברד נגד הוועד המקומי אלוני אבא, קבע כי עובדת, אשר פוטרה, מיד לאחר קבלתה לעבודה, בשל היותה בהריון, זכאית לפיצויים, הגם שלא נגרם לה כל נזק ממוני.

במקרה הנדון, התקבלה העובדת לעבודה, כמטפלת בגן ילדים וזאת לאחר שלושה ימי התלמדות. עוד באותו היום, בו קיבלה העובדת את הבשורה כי התקבלה לעבודה, התקשרה למנהלת הגן על מנת ליידע אותה, כי היא נמצאת בחודש השני להריונה ובתגובה, הודיעה לה מנהלת הגן, כי היא חוזרת בה מהצעתה ואין היא יכולה לקבלה לעבודה, שכן היא חיפשה עובדת למשך שנה שלמה.

העובדת הגישה תביעה לבית הדין כנגד המעסיק וטענה להפליה בעת קבלתה לעבודה, בשל היותה בהריון וזאת בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן – "החוק"), האוסר זאת. המעסיק טען להתקיימות החריג הקבוע בסעיף 2(ג) לחוק, הקובע כי אין רואים כהפליה אסורה, באם היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה, שכן היות  עובדת בהריון, הוא שיקול חשוב ולגיטימי בין שיקולי מעסיק, הבא לבחון מועמדת לקבלה לעבודה ובלבד שלעובדה שהאישה בהריון, יש השלכה וודאית על יכולתה או אי יכולתה, לבצע את העבודה. היות ומדובר על משרת מטפלת לילדים, אשר זקוקים ליציבות ולצוות קבוע, אין מדובר באפליה, אלא באי התאמה בסיסית לתפקיד.

בית הדין לעבודה קבע כי יש לפרש את החריג בצמצום ועל מנת שהאפליה לא תחשב אסורה, היא צריכה להיות מבוססת ומעוגנת במהותו של התפקיד וצריך להוכיח כי קבלתה של העובדת לעבודה, עשויה להסב לילדי הגן נזק מוחשי וממשי, שיהיה קשה לתקנו והגם שטובת הילדים היא שיקול לגיטימי וענייני, שיש להביאו בחשבון במכלול השיקולים, לא הייתה כל הצדקה לפטר את העובדת מחמת היותה בהריון.
בית הדין הוסיף, כי הגם שלא נגרם לעובדת כל נזק ממוני ואין היא זכאית לפיצוי בגין הפסדי שכר, שכן, עוד באותו היום בו נודע לה, באופן רשמי, על קבלתה לעבודה, כבר חזר בו המעסיק מהצעתו, הרי שיש לעשות שימוש בשיקול הדעת, שניתן לו במסגרת סעיף 10 לחוק, הקובע כי ניתן לפסוק פיצויים, גם בגין נזק לא ממוני, בשיעור שיראה לו בנסיבות בעניין וחייב את המעסיק בסך של 35,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכר טרחה.

ד"ר דוד סער, עו"ד