פגיעה בפרטיות בצילום במועדון

פסק דין בתביעת שרון עזרא ("התובעת") לפיצויים, בעילות של פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ורשלנות, עקב פרסום תמונתה במקומון [ת.א. 1064/07, עזרא נ' פוזיילוב ואח']. התביעה התקבלה באופן חלקי.

התובעת השתתפה במסיבת חג הפורים במועדון "הפורום" בבאר שבע. התובעת הגיעה למסיבת הפורים לבושה גופיה דמוית מחוך, אשר חלקה עשוי תחרה, מכנסונים וביריות. התובעת צולמה במהלך האירוע, והתמונה פורסמה כעבור למעלה משנה במקומון דרומי.

התמונה שצולמה בעת שהתובעת הייתה קטינה, ופורסמה באופן מובלט, בלי הסכמתה, במנותק מההקשר וללא ציון שהתמונה צולמה במסיבת  פורים. התובעת טענה, שהתמונה מבזה ומשפילה, ונגרמו לה עוגמת נפש ותסכול. עוד טענה כי הפרסום פגע בשמה הטוב ובמעמדה החברתי, ואף הוביל לפרידתה מבן זוגה.

התובעת טענה גם, כי הנתבעים השתמשו בתמונה שלא כדין, מבלי לקבל את הסכמתה, ותוך פגיעה בפרטיותה. כן טענה, כי הנתבעים התעשרו על חשבונה שלא כדין, ועוולו כלפיה גם בעוולת רשלנות, בשל עצם הפרסום.

התביעה ללשון הרע נדחתה, זאת, היות שהתמונה הינה תמונה אותנטית, ומציגה את התובעת בלבוש בו הופיעה מרצונה, בפני כל באי המסיבה במועדון "הפורום". לצד התמונה, לא נכתב שמה של התובעת, ולא נכתב מלל כלשהו, המתייחס לתמונה. למקרא הכתבה הקצרה, אשר לצדה הופיעה התמונה, ברור שאין בה התייחסות כלשהי לתובעת, וכי היא איננה כוללת כל אמירה, שהינה בבחינת לשון הרע.

גם הטענה שפרסום התמונה מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות מכוח הוראת סעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות נדחתה. החוק קובע ש"שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח", עשוי להיחשב פגיעה בפרטיות. אולם על פני הדברים, נראה כי פרסום התמונה לכשעצמו, לא צפוי היה לגרום רווחים כלשהם.

אולם, התביעה בגין עוולה של פגיעה בפרטיות, על פי החלופה שבסעיף 2 (4) לחוק התקבלה. סעיף זה קובע כי "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו", ייחשב פגיעה בפרטיות.

אמנם, התובעת הגיעה למסיבה לבושה באותם בגדים בהם צולמה, וכל באי המסיבה יכולים היו לחזות בה. אין גם מחלוקת, שהתובעת הצטלמה מרצונה, ויכולה היתה להניח, כי יוכלו לצפות בתמונה גם אנשים זרים. אולם בין התובעת ובין הצלם הייתה היכרות אישית מיוחדת, והתובעת לא ידעה, ולא הייתה צריכה לדעת, שהתמונה תפורסם בעיתון. בוודאי שהתובעת לא הייתה צריכה לצפות פרסום של התמונה כפי שנעשה, בחלוף למעלה משנה, במנותק מכל הקשר, וללא כל כיתוב, שעשוי להצביע על הנסיבות בהן צולמה התמונה במקור.

נראה שהנתבעים יכלו לצפות את האפשרות, כי פרסום התמונה בנסיבות אלה ישפיל את התובעת.

אשר לסכום הפיצוי – התובעת העידה כי הפרסום גרם לה סבל ועגמת נפש, על רקע יחס החברה כלפיה. בנסיבות האמורות, נפסק לזכות התובעת פיצוי בסך 20,000 ₪, החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כמו כן ניתן צו מניעה שיאסור פרסום התמונה בעתיד.

ד"ר דוד סער, עו"ד