10.8.2011
צרו קשר כעת אם נפגעתם בעבודה
אין ספק כי למעביד אחריות כבדה לשלומו ובריאותו של העובד ועליו להקפיד הקפד היטב לתנאי עבודה הולמים, להדרכה נאותה ולסיוע מתאים בעת הצורך.
אחת הפגיעות הנפוצות ביותר היא פגיעת עובד בגבו. במקרים כגון אלו, ישנם מעסיקים אשר לא נותנים דעתם למשאות כבדים אותם נושא העובד ולא אחת מסתיים העניין בפריצת דיסק או בכל נזק אחר הנגרם לגבו של העובד.
פגיעה מסוג כזה הינה פגיעה קשה והשלכות רבות לה. אחת מהן היא אחריותו של המעסיק לפגיעה זו ועקב כך גם הפיצוי הכספי אותו יידרש המעסיק לשלם לעובד הנפגע.
פגיעה כזו מזכה את העובד לתבוע בנזיקין את המעסיק מעבר לזכויותיו של העובד מול ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וחברות הביטוח.
המעסיק על פי רוב מבוטח בביטוח "חבות מעבידים" שנועד למטרה זו. הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים, וזאת משום שעל העובד להוכיח רשלנות מטעם המעסיק. הוכחה כזו מצריכה התייעצות עם עורך דין, שתחום התמחותו נזיקין. זה ידע לבחון את הדברים על פי חוק הבטיחות והגיהות בעבודה וכן עפ"י כללים שנקבעו בפקודת הנזיקין ובפסיקה העניפה, הקיימת בתחום זה.
לצורך המחשה, אציין דוגמא אחת מיני רבות כפי שבאה לידי ביטוי בפס"ד שניתן בעניין שאול קצר נ' יחיאל ג'יבלי – אוקל ייצור ושיווק בע"מ (ת"א) 1335/93. שם נקבע, כי המעסיק, שהינה חברה לייצור ושיווק חומרי ניקוי, אחראית ב- 70% לנזקי עובד שגבו "נתפס" במהלך עבודתו והא נותח וסובל מהגבלה בפעילותו הגופנית.
ביהמ"ש קבע, כי לא היה על המעסיק להטיל על העובד להרים לבדו משאות כבדים באופן תכוף ומידי יום ולפיכך אין לפוטרו מנזקי העובד.
ביהמ"ש קבע עוד, כי המעביד נמנע מהנהגת שיטת עבודה בטוחה ופיקוח על העבודה באופן בטוח יותר. כמו"כ המעסיק התרשל בכך שאיפשר לעובדיו ולתובע בפרט להרים לבד, ללא עזרה של אדם אחר או עזרת מתקן הרמה, מיכלים כבדים וזאת על דרך השגרה ומידי יום.
יצויין, כי מקרים כגון אלו בהם מעסיקים אינם מקפידים על בריאות גבו של העובד נמצאים שכיחים מאוד במחוזותינו וטוב יעשו העובדים הנפגעים אם יפנו לעו"ד לקבלת סיוע משפטי בהתאם.
בעניין זה ראוי לציין כי לא אחת זוכים העובדים בסכומי כסף נכבדים בשל פגיעותיהם ויפה שעה אחת קודם. מאידך גיסא, טוב יעשו המעסיקים אם יקפידו היטב על נוהלי עבודה בטוחים ועל תקנות הבטיחות והגיהות בעבודה כפי שתוקנו.
ד"ר דוד סער, עו"ד
10.8.2011
7.8.2011
8.8.2011
7.8.2011
7.8.2011
מאמר זה עוסק בתביעה על פי פקודת הנזיקין בעילת הרשלנות בגין תאונת עבודה שארעה לתובע. הנתבע 1 הוא המעביד, המפעיל והמחזיק בתקופה הרלבנטית של חנות ירקות. הנתבעת 2 ביטחה את הנתבע 1 בביטוח מסוג "חבות מעבידים" (ת"א 10931-07 יניב כהן נ' לוי גד חנות ירקות ואח').
7.8.2011
מאמר זה עוסק בתביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובעת, בתאונה שארעה בעת שעשתה שימוש בדרגנוע שנמצא בחנות כלבו בה עבדה. המחלוקת נסבה בשאלת האחריות ובשאלת הנזק (ת"א 7754-05-09, איוב נ' עומר אלמוכתאר בע"מ).
כידוע, עובד הנפגע במסגרת עבודתו ונגרם לו נזק גוף, קיימת לו זכות תביעה כנגד מקום עבודתו וכנגד חברת הביטוח המבטחת את מקום העבודה. הביטוח הנתבע הוא ביטוח חבות מעבידים המכסה נזקים אלו.
בחודשים אפריל ומאי 2005 ניתנו שני פסקי דין מעניינים בנוגע למידת אחריותו של מעסיק לשלומו של העובד ולנזק שייגרם לו במהלך עבודתו.
בפסק דין הראשון ציון, מיכאלוב נ' בתי יציקה "וולקן", 1039/00 ,שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה, חויבה החברה המעסיקה בתשלום פיצוי בסך של למעלה מחמש מאות אלף שקלים לעובד שנפגע בעת עבודתו ליד מכונה לייצור בטון.
אין ספק כי למעביד אחריות כבדה לשלומו ובריאותו של העובד ועליו להקפיד הקפד היטב לתנאי עבודה הולמים, להדרכה נאותה ולסיוע מתאים בעת הצורך. אחת הפגיעות הנפוצות ביותר היא פגיעת עובד בגבו. במקרים כגון אלו, ישנם מעסיקים אשר לא נותנים דעתם למשאות כבדים אותם נושא העובד ולא אחת מסתיים העניין בפריצת דיסק או בכל נזק אחר הנגרם לגבו של העובד.
בשנתיים - שלוש האחרונות אנו עדים לפסקי דין חדשים אשר מרחיבים את יריעת הזכאים לקבלת תגמול בתביעת נזקי גוף. אם עד לתקופה האחרונה נשמר העיקרון על פיו התובע נזק גוף יוכל לזכות בתביעתו רק אם הוכיח את תביעתו בשיעור מירב ההסתברויות כלומר:
לא אחת קורה שעובד חש נפגע על ידי מעבידו וכל זאת בזמן שעדיין מתקיימים יחסי עובד מעביד. יש ופגיעות כאלו מקימות עילה לתביעה משפטית ודוגמאות למקרים כאלו לא חסר.
סעיף 13 לפקודת הנזיקין קובע כי המעביד חב בנזק שגרם עובדו במקרים הבאים: (א) אם הרשה או אישרר את המעשה (ב) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו . . .". למעשה, ניתן לומר שרובם הגדול של המקרים נכנסים בקטגוריות אלו.
על מנת לבחון אם ניזוק זכאי לפיצוי נזיקי בגין הנזק שנגרם לו, יש לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק. במקרים בהם ייקבע כי קיים ריחוק נזק, לא יהיה זכאי הניזוק לפיצוי.
סעיף 63 לפקודת הנזיקין, קובע כדלקמן:
"63. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק — למעט פקודה זו — והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;
אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".
דובר במקרה בו התובע, יליד 1943 עבד במפעל לייצור ברום בין השנים 1964-1991. בשנת 1993 התגלתה אצל התובע מחלת סרטן מסוג- HCL- "לוקמיה של התא השעיר".
אין ספק שלמעסיק קיימת אחריות כבדה לשלומו של העובד ובטיחותו במקום העבודה, ומוטלת עליו החובה להעניק לעובד סביבת עבודה בטוחה, הדרכה נאותה, קביעת נוהלי עבודה ברורים ופיקוח עליהם. יחד עם זאת, לא כל תאונת עבודה תטיל חבות על המעסיק.
העניין נדון בתיק א 13751/06 דוד כוכבי נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, בבית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה ניתן ביום 8.9.2008.
עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים מיום 03/08/05.
בית המשפט נעזר לא פעם במומחים רפואיים, בתחומים שונים, לקביעת "עניין שברפואה" קרי, עניינים רפואיים אשר נדרשת התייחסות של מומחה רפואי ומתן חוות דעת בעניין זה.
בקרות אירוע מסוים כגון תאונת עבודה, פונה האדם הניזוק לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ו/או בקופת חולים, וכל דבריו נרשמים על ידי הרופא ומתועדים בהתאם לסיפורו של הניזוק.