עורך דין תאונות דרכים

מקום בו נפגע תובע בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה, פתוחות בפניו שתי דרכים: האחת, פנייה למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת דרגת נכות מעבודה; השניה, הגשת תביעה לבית המשפט לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אין מדובר בדרכים חלופיות, ואין האחת חוסמת את האחרת, והתובע רשאי לבחור באחת מהן או בשתיהן גם יחד.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו, ביסודו, חוק סוציאלי, ועקרון האחריות המוחלטת הקבוע בו נועד להגשים מספר מטרות, כגון ייעול, פישוט וקיצור הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים, תוך סילוק שאלת האשם מן הדרך, תוך פיזור הנזק והטלתו על כלל המשתמשים ברכב, באמצעות מנגנון ביטוח חובה (ע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר שלמה טורם, פ"ד נ(5) 573).

נהג טנדר אינו דואג לבטח את רכבו. אוטובוס מתנגש בו והוא נהרג. האם תלוייו יוכלו לתבוע את חברת הביטוח של נהג האוטובוס? שאלה זו נדונה בע"א 595/80 מרי בן-איון נ' רסמי חסונה, פ"ד לה(4) 462 (1981).

עובד של רשות הנמלים נפגע ממשאית, אולם הוא לא יודע מאיזו משאית – זו יכולה להיות אחת משש משאיות. האם מתקיים פה התנאי שבסעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה, ולפיו זהות הנהג אינה ידועה ועל כן יש להגיש תביעה כנגד קרנית, או שמא, על הנפגע להגיש תביעה נגד כל אחת ממבטחות שש המשאיות ורק אם לא יוכיח תביעתו יוכל להגיש תובענה נגד קרנית? שאלה זו נדונה בע"א 502/84 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם הורוביץ, פ"ד מא(1) 542 (1987).

טרקטור בלא נהג מדרדר ובהידרדרותו פוגע ברכב פג'ו, ומוחץ הולך רגל שהיה סמוך לפג'ו. הוא ממשיך ומדרדר ופוגע גם במיצובישי. בית המשפט המחוזי הכריע כי על מבטחת הפג'ו ועל מבטחת הטרקטור לפצות את הניזוק על נזקיו. אך האם גם על מבטחת המיצובישי לפצות את הנפגע, וזאת חרף העובדה שלא היה קשר סיבתי בין פגיעת הטרקטור במיצובישי לבין פגיעתו של הנפגע בתאונה? שאלה זו נדונה בע"א  6527/06  הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עופר ארד (ניתן ביום: 7.10.08).

נוהג ברכב התנגש תוך כדי נסיעה בגדר, ומכיוון שלא יכול היה לנהוג ברכבו (להלן: "הרכב הראשון"), יצא ממנו וטלפן לגרר. בעודו פוסע הלוך ושוב בשולי הכביש בנסותו להשיג את הגרר, הגיח רכב נוסף (להלן: "הרכב השני") ופגע בו. האם שיחת הטלפון של הנוהג נחשבת כ"תיקון דרך" ועל כן מבטחת רכבו צריכה לשלם את הפיצוי, או שמא יציאתו מן הרכב לצורך הזמנת הגרר לא תיחשב כ"תיקון דרך" ועל כן מבטח הרכב הפוגע יהא צריך לפצותו? סוגיה זו נדונה ברע"א 10875/08  אורן שרון נ' דניאל קארו (ניתן ביום: 19.04.09).

בניגוד לתביעות "רגילות" בנזיקין שם התובע צריך להוכיח כי נפגע עקב התרשלותו של הנתבע, בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 התובע אינו צריך להוכיח כי נהג הרכב שפגע בו התרשל, והוא יפוצה בכל מקרה שבו נפגע בתאונת דרכים. נשמע פשוט? האם בכך מתקצר הדיון המשפטי? לא בהכרח! שכן חברות הביטוח תיזומנה התדיינות ארוכה באשר לשאלה  'מהי תאונת דרכים'. סעיף 1 לחוק קובע בין היתר כי "תאונת דרכים" הינה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בין היתר בחוק כ"טיפול דרך או תיקון דרך ברכב" , סעיף שהיווה מקור לאינספור התדיינויות בבתי המשפט אל מול חברות הביטוח.

בית משפט השלום בת"א קבע כי סעיף 7א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) חל על תובע אשר נהג בטרקטורון לא מבוטח, וזאת כי הוכיח שקיבל היתר לנהוג על הטרקטורון ולא ידע על היעדר הכיסוי הביטוחי (ת.א. 28549/06 כהן נ' קרנית ואח').

ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה תביעה לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים, שהוגשה נגד חברת ביטוח, בקבעו כי גרסתו של התובע לדרך קרות התאונה, במסגרת התביעה נמצאה בלתי מהימנה לחלוטין, כי לא ניתן לסמוך עליה וכי די בכך כדי לדחות את תביעתו (ת.א. (ח"י) 1072/04 פרחאן זייד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח').

אישה נפגעת קשות בתאונת דרכים ונזקקת לאשפוז סיעודי. חברת הביטוח מסרבת לשלם את הוצאות אשפוזה הסיעודי שכן לנוכח חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית בשנים 2009 ו-2010, תשס"ט-2009, על קופת החולים של התובעת לשאת בעלות האשפוז.

בת.א. 831/07 הנו ג'בר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של צעיר בן 20, אשר תבע את חברת הביטוח שלו, בעקבות תאונת דרכים, בטענה כי פציעתו קטעה לו קריירה מזהירה ככדורגלן. ביהמ"ש קבע כי יש לפצותו בסך של כ-1.7 מיליון ₪.

בעת מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"א -1975 , ברירת המחדל היא הפקדה מראש של שכר טרחת המומחה על ידי התובע. אלה הן הוראות תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986. בהתאם להוראות הסעיף, כלל הוא שהתובע ישא בשלב הראשוני בשכר המומחים לאחר ההחלטה על מינויים, למעט במקרים חריגים, שבהם בית המשפט סבור כי יש הצדקה לחרוג מן הכלל. הסעיף נועד להבטיח איזון בין החשש מפני הגשת בקשות גורפות למינוי מומחים מצד התובע, לבין החשש שמא אי מינוי מומחה רפואי בתחום מסוים יביא לחסימת דרכו של התובע בכל הקשור להוכחת נכותו באותו תחום ( ראה אליעזר ריבלין תאונת דרכים- סדרי דין וחישוב פיצויים 161 (מהדורה שלישית) ).

בפס"ד תא (ח"י) 810/01 ביהמ"ש המחוזי בחיפה דן במקרה בו אב המשפחה נהרג בתאונת דרכים קשה, האם אשר היתה בהריון נפצעה קל והבת אשר היתה אף היא ברכב נפגעה קשה. במקרה זה, עלתה שאלת הפיצוי לשארים בגין הנזק הנפשי והגופני (הפיסי)  לניזוק העקיף- המשני (בעקבות "הלכת אלסוחה").

בפס"ד ע"א (ת"א) 1813/09 מגדל חברת לביטוח בע"מ נ' אבי אשרוב- ערערה חברת הביטוח ותבעה את הנהג הפוגע בתביעת שיבוב, היינו, המשיב בערעור היה הנהג הפוגע בתאונת דרכים. את הנפגע בתאונת דרכים זו, פיצתה חברת הביטוח, המערערת. כעת, המערערת רוצה לגבות את סך דמי הפיצוי בהם פיצתה את הנפגע- מאת המשיב, אשר היה הנהג הפוגע ואשר נהג ללא כל  ביטוח לכלי הרכב.

אין חולק, כי קיימת זכאות בתביעת התלויים/העיזבון לפיצוי בגין הוצאות קבורה ומצבה.

השאלה הינה, מהו גובה הפיצוי? האם חברת ביטוח צריכה לשאת במצבה שעלותה 100,000 ₪? היכן עובר הגבול?

כאשר מונה מומחה מטעם בית משפט בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על הצדדים להעביר לעיונו את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי אשר ניתן לנפגע, הא ותו לא ואין להעביר חוות דעת או כל תיעוד אחר, שאחרת הדבר עלול להביא, במקרים מסוימים לפסילת המומחה או חוות דעתו. לעיתים, קיים קושי לאבחן בין מסמכים הכוללים מידע בדבר טיפול רפואי ואוטנטי לבין מסמכים הכוללים חוות דעת וזאת בייחוד בתחום הנפשי.

הלכת פרלה עמר נקבעה בערעור שהגיע לעיון ברע"א 3953/01 ושם נקבע כי המל"ל רשאי לנכות מסכום הפיצויים שנפסקים לניזוק- רק את החלק היחסי בלבד שנפסק בגין התאונה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין בן ישי פרחיה נ' שלמה אברהם ואח' (ע"א 1640/08) קיבל את ערעורה של אישה שנסעה בקלנועית ונפגעה מרכב, וקבע כי לא ניתן לראות בקלנועית "רכב מנועי" , ומכאן יש לראות בנפגעת כהולכת רגל.

נפגעת בתאונת דרכים? לפניך 10 "כללי הזהב" בדרכך לקבלת פיצוי:

במידה ונפגעת בתאונת דרכים, מומלץ להקפיד על מספר כללים פשוטים אשר יקלו עליך בדרך למימוש מלוא זכויותיך לקבלת פיצויים:

1. פרטי התאונה: רשום ככל שניתן כמה שיותר פרטים אודות הרכבים המעורבים  בתאונה: מספר וסוג הרכב, שם הנהג ומספר תעודת הזהות שלו, כתובת מגורי הנהג,  מס' פוליסת ביטוח, שם המבוטח ושם חברת הביטוח.
   להמשך המאמר ...

שאלת האשם

מטרת החוק הינה לפצות כמעט את כל הנפגעים בתאונות דרכים, ללא קשר לשאלה מי אשם  בתאונה. כלומר, גם אם הנפגע אשם בתאונה, עדיין הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין הנזק הגופני שנגרם לו.

כידוע,  נפגעי גוף בתאונות דרכים זכאים לתגמולי ביטוח מכח חוק הפיצויים עבור נפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.  זכאות זו הינה קונסטיטוטיבית ואין היא תלויה באשם של מאן דהוא, אלא הכלל הוא שכולם זכאים ובלבד שיוכח כי נפגעו בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק. 

בשנים האחרונות נפל דבר בישראל, ומאז שניתן פסק הדין בעניין עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החב' לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ביום 15.3.04, גדלו הפיצויים המשולמים לנפגעי גוף בסכומים ניכרים מאד, עד כדי מיליוני שקלים במקרים הקיצוניים.

לפעמים נראה כי מערכת היחסים השוררת בין מבוטחים לחברות ביטוח, זה כמו "שוטרים וגנבים".  אלא שלא ברור פה מי השוטרים ומי הגנבים. 
האזרח הקטן והתמים חש במקרים רבים בעת הגישו תביעת ביטוח,  כי הוא נחשד במרמה ו/או בפיברוק עובדות.  תחושה זו אינה נעימה כלל ועיקר ולבסוף, לאחר שכבר מסכימה חב' הביטוח לשלם את המגיע, עושה היא זאת רק לאחר שהעבירה את הלקוח בדרך ייסורים לא קטנה.  פעמים גם בתי המשפט קצה נפשם בהתנהגות זו של חברות הביטוח,  ולא אחת מביעים הם זאת בפסקי הדין הניתנים על ידם. 

נזקי גוף נגרמים מסיבות שונות ורבות. אינם דומים השיקולים שייעשו במקרה של תגמול שיקבל ניזוק עקב נפילה במדרכה לשיקולים שייעשו במקרה של נזק גוף שייגרם בעבודה. ואין שניהם דומים לשיקולים של נזק גוף במקרה של תאונת דרכים. המאפיינים הבולטים המייחדים תגמול בגין תאונת דרכים הם כמה במספר, אך מקוצר היריעה אתייחס רק לבולטים שבהם.

קורה שתאונת הדרכים נחשבת גם כתאונת עבודה. כגון: אם התאונה ארעה בעת שהנפגע היה בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה.

במקרים כגון אלה, הנפגע מגיש תביעותיו בשני מסלולים, האחד נגד חברת הביטוח מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, והשני תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה ולהכרה כנכה נפגע עבודה במידה ואכן קיימת נכות עקב התאונה.

רבים לא מודעים לזכויותיהם במקרה של פגיעה בתאונת דרכים בזמן נסיעה ללא רשיון נהיגה ו/או ללא ביטוח חובה.  חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים (פלת"ד) קובע באופן חד משמעי כי נהג הנוסע ללא ביטוח אחת דינו לא להיות זכאי לפיצוי כספי, מאידך גיסא הנוסע ללא רשיון נהיגה, הדבר מותנה במספר תנאים שלא ארחיב עליהם כאן. נשאלת השאלה מה דינו של נוסע עם נהג ללא רשיון נהיגה או ללא ביטוח חובה.

נזק גוף לא ממוני - כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה

תביעות אלה עניינם מתאפיין בנזק בגין תחושותיו של הנפגע-הניזוק וללא עקרון אובייקטיבי של הניזוק, כגון: כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ושאר תחושות לא ממוניות.

מבוטח בביטוח מקיף או ביטוח צד ג', אשר הפר את החובה הקבועה בסעיף 12א1 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961, הקובעת כי לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי בחודשיים הראשונים מיום שניתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה, קרי, מי שבידו רישיון נהיגה בר תוקף 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים ו- 3 שנים לפחות, אם מלאו לו 30 שנים, זכאי לתגמולי הביטוח בקרות מקרה ביטוחי ואין חברת הביטוח פטורה מאחריות!

המטרה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים פלת"ד, הינה ליתן פיצוי לכל נפגע ללא צורך בהוכחת אחריות ו/או אשם והעיקרון הוא משטר אחריות מוחלטת. כלומר אין צורך להוכיח מי היה אשם בתאונה אלא בכל מקרה של תאונות דרכים, כאמור בהגדרה בחוק,  יינתן פיצויי.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הנו חוק שמטרתו, בין היתר, להקל על הנפגעים במסגרת תביעתם כנגד חברת הביטוח עקב תאונת דרכים. אחד היתרונות הבולטים בעניין זה הוא התשלום התכוף. תשלום זה מעוגן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 בסעיף 5 לחוק.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מגדיר "שימוש ברכב מנועי", שהינו חלק מהגדרת "תאונת דרכים", בין היתר, כ"נסיעה ברכב, כניסה או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו לתוכו..."

נשאלת השאלה, האם עצירת רכב בשולי הדרך והימצאותו של אדם מחוץ לרכבו לצורך המתנה לגרר אשר יבדוק את הרכב ויחלצו מהמקום, עונה על הגדרת "שימוש ברכב מנועי" ?

ישנה מחלוקת חשובה בפסיקה שלא הוכרעה עד היום : האם הפיצוי בהוצאות רפואיות יהא לפי פיצוי הוגן או לפי פיצוי מלא?

בפסק הדין עא 357/80 נעים נ' ברדה, נדונה שאלה זו בהרחבה ונחלקו דעות השופטים לגבי חלות הוצאות אלו ומהם העקרונות על פיהם יחושב פיצוי זה על פי דיני הנזיקין.

מהו הדין במקרה ואירעה תאונה מחוץ לשטחי מדינת ישראל? מהו הפורום הנאות? כלומר: היכן המקום הנכון לבירור התביעה, האם בית המשפט בישראל או שמה בית המשפט במדינה בו אירעה התאונה? בנוסף, מהו הדין על פיו יכריע בית המשפט, באשר יהא, לגבי התביעה? האם הדין הישראלי או דין המדינה בה אירעה התאונה?

ישנם מקרים רבים בהם רכב נוסע מצפצף לרוכב אופניים ו/או הולך רגל וכתוצאה מכך נבהל אותו רוכב אופניים או הולך רגל. כתוצאה מהבהלה, ייתכן והנבהל ייפול או ימעד ויגרם לו נזק גוף. בנוסף, ייתכן כי הנבהל יסבול מנזק נפשי, בדרגה כזו או אחרת.

הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה - להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה (סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). חרף היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הלכה פסוקה היא, כי נטל זה קיים גם בדיני הנזיקין . הבסיס האנאליטי לנטל זה אינו נקי מספקות.

נוהג מקובל הוא כיום כי חברה, במסגרת הטבותיה לעובד, נותנת לו רכב לשימושו האישי.
רכב זה ניתן כהטבה אישית מטעם העבודה לעובד אצלה והעבודה היא זו שחבה במקרה של תאונה שאירעה באותו רכב.

תובע, נפגע בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה. בעקבות כך הוגשה על ידו תביעה לביטוח הלאומי, ענף נפגעי עבודה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, ולאחר שהוכרה, פנה הוא בתביעה לקביעת דרגת נכות. ועדה של הביטוח הלאומי קבעה למבוטח דרגת נכות אורטופדית בשיעור של 75% .

מה קורה כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, רופאי המוסד לביטוח לאומי קבעו את נכותו בשיעור מסויים, ואילו המומחים שמונו מטעם בית המשפט בתביעת הנפגע מול החברה המבטחת, קבעו את נכותו בשיעור נמוך הרבה יותר? קביעותיו של מי גוברות וקובעות?

ניסיון לרמות את חברת הביטוח ימנע פיצוי מאדם שנפגע בתאונת דרכים!

מעשה בסיפור של שני תובעים, אשר הגישו תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו להם לטענתם עת נפגעו בתאונת דרכים, כאשר התנגש רכבם ברכב אחר. בדיעבד הסתבר כי רק אחד מהם נפגע למעשה בתאונת הדרכים, אולם אותו האחד, והגשת התביעה ע"י התובע 2 היוותה ניסיון בוטה להונות את חברת הביטוח, כאשר התובע 1 תמך והשתתף באופן פעיל בניסיון זה. המבטחת של הרכב בו נסעו התובעים, טענה כי אין היא חייבת לפצותם היות וניסו להונות אותה.

אין לחייב נפגע לעבור טיפולים העשויים להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לו, אם החלטתו שלא לקחת את הסיכון הכרוך בכך הנה סבירה. כך פסק בית משפט השלום בתל אביב בת.א 61017/05 שמחון ארז'ואן נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ.