עורך דין השולח עורך דין 'טרי' ממשרדו לדיון חשוב – מתרשל

לקוח שכר את שירותיו של עורך דין בתחום דיני עבודה לייצגו בבית הדין לעבודה, ולקראת הדיון החשוב בו דברים אמורים להיות מוכרעים, עורך הדין שלח עורכת דין זוטרה ממשרדו, במקומו, אשר אינה בקיאה בדיני עבודה ובפרטי התיק, לבית הדין, תוך שהוא מנחה את הלקוח "שלא להופיע לדיון" כי מדובר ב"דיון מקדמי בלבד".

בית הדין לעבודה השית על הלקוח, אשר לא הגיע לדיון (וזאת בשל עצת עורך דינו!), הוצאות בסך 2,500 שקלים. הגם שהלקוח תבע בבית הדין לעבודה סך של 334,806 ₪, בית הדין הציע ללקוח לקבל פשרה 'מזערית' על סך 20,000 שקלים, וזאת כתנאי לביטול ההוצאות. עורך הדין, אשר המליץ ללקוח – שלא בטובתו – שלא להגיע לדיון, לחץ עליו לקבל את הפשרה באומרו ש"זו הפשרה הטובה ביותר שניתן לקבל" וכי הוא, עורך הדין, ינסה להאמיר את ערך הפשרה. האם עורך הדין התרשל? שאלה זו נדונה ב עא (ת"א) 36776-02-11 רונן יעקב נ' רוני אילן, פורסם בנבו (2011).

הלקוח, אשר לא ראה את הפרוטוקול ואשר לא היה בפניו כל המידע, חתם על כתב הסכמה, בו לא הופיע כל סכום (עקב הבטחת השווא של עורך הדין "להאמיר את הסכום"). רק בדיעבד הבין את מחדלו של עורך הדין בעניינו, ותבע אותו בטענה כי לו נוהלה התביעה עד תומה, היה נפסק למערער לפחות סכום של  112,186 ₪.

לאחר שהלקוח הבין כי נגרם לו נזק והוא לא קיבל מבית הדין לעבודה את שהיה אמור לקבל, ביקש מעורך דינו לבטל את פסק הדין, ועורך הדין סירב.

הלקוח הגיש תביעה בגין רשלנות מקצועית כנגד עורך הדין.

בית המשפט השלום קיבל את תביעתו של הלקוח וקבע כי עורך דינו התרשל, אולם לא פסק לול כל פיצוי, שכן לא ניתן היה לדעת מה הייתה תוצאת ההליך בבית הדין לעבודה, אלמלא התרשלות עורך הדין – הנתבע. הלקוח לא וויתר, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ודחה את טענת עורך הדין כי לא נגרם ללקוחו כל נזק מעצם העובדה שהוא, עורך הדין, סירב להגיש בשמו בקשה לביטול פסק הדין הראשון והיה יכול להיעזר בעורך דין אחר:

"...שהמערער זכאי לפיצוי, לא רק שהמשיב התרשל בעצם הטיפול בכך ששלח עו"ד לא מנוסה לדיון, על אף שידע שמדובר בדיון שקבוע ליישוב הסכסוך כולו, הרי שחטא בשנית כאשר זנח את המערער, וסירב לפנות בשמו לביהמ"ש בבקשה לביטול פסה"ד, בטענה שאין כל עילה לביטול פסה"ד, לאור כתב ההסכמה שנחתם על ידי המערער....אני סבורה שלו נהג המשיב כראוי, והגיש את הבקשה כפי שהיה מצופה ממנו, עם תצהיר מנומק תוך המועד הקבוע בתקנות, סביר להניח שביהמ"ש היה נעתר לבקשה, גם אם היה מחייב את המערער בהוצאות בכפוף לקבלת הבקשה ולביטול פסה"ד".

בסופו של יום, בית המשפט חייב את עורך הדין לפצות את המערער בסך של 55,000 ₪ בגין התרשלותו, וזאת בנוסף להוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

ד"ר דוד סער, עו"ד