להערכת סיכויי תביעתך:
10.10.2010
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפסק הדין בעניין עב' 8704/06 פיטוסי נדב נ' B-IN בוגין ספורט סנטר מרכזי ספורט וכושר בע"מ, קיבל תביעתו של עובד לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין מטעמי מין.
במקרה הנדון, דובר בעובד אשר הועסק כמדריך כושר במועדון משך כארבעה חודשים. בשלב מסוים החליטה הנהלת מכון הכושר לבצע "שדרוג" של צוות ההדרכה ולצורך כך מונה מנהל מקצועי חדש למועדון הכושר. כעבור כשלושה חודשים מתחילת תפקידו של המנהל המקצועי, קראה לו מנהלת התפעול והודיעה לו כי הוא מפוטר, בשל רצונה של הנהלת מכון הכושר להחליף את העובד במדריכת כושר, וזאת עקב ריבוי מדריכי כושר ממין זכר במועדון. מס' ימים לאחר הודעת הפיטורים העובד אף צלצל למנהלת התפעול על מנת לוודא שזו אכן סיבת פיטוריו, והיא אישרה זאת בשיחה אשר הוקלטה על ידי העובד.
העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי הוא פוטר מחמת מינו, דבר אשר מהווה אפליה אסורה אשר פגעה אנושות בכבודו כאדם. הנתבעת מנגד טענה כי העובד פוטר בשל תפקודו הלקוי וחוסר המוטיבציה במכון הכושר, ולא מחמת מינו.
בית הדין האזורי לעבודה בחן את התשתית המשפטית והעובדתית בנסיבות המקרה, וקבע כי הנתבעת לא הצליחה להרים את הנטל החל עליה להוכיח שהעובד לא פוטר מחמת מינו, וכי הוכח שלאחר פיטורי העובד החלו לעבוד במכון הכושר מדריכות, בדיוק כפי שהוסבר לעובד על ידי מנהלת התפעול.
בית הדין חזר על ההלכה הקיימת משכבר הימים, כי "אפליה מחמת מין הנה תופעה חברתית שלילית שיש לעשות מאמץ על מנת לעקרה מהשורש". בית המשפט הוסיף כי איסור האפליה נובע לא רק מהוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אלא גם מעיקרון השוויון שהינו חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית הדין ציין כי על פי סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בגין הפרת הוראות החוק, אף אם לא נגרם נזק ממוני, בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין.
לאחר ששקל בית הדין את גובה הפיצוי הראוי בנסיבות המקרה, בהתחשב בנזקי התובע לרבות עוגמת הנפש ואובדן הכנסה ובצורך בפסיקת פיצוי מרתיע, הגיע למסקנה שהפיצוי הראוי עומד על סך של 30,000 ₪.
ד"ר דוד סער, עו"ד
