בן אשר ניהל במשך שנים רבות סניף של עסק משפחתי בבעלות אביו, פוטר על ידו על רקע סכסוכים באשר לאופן ניהול העסק. הוא תובע מאביו פיצויי פיטורים לפי דיני העבודה, אך בכתב טענותיו מצויות גם טענות שעניינן יחסי משפחה. היכן צריכה התביעה להידון? האם בבית הדין לעבודה או שמא בבית המשפט לענייני משפחה? שאלה זו נדונה בתמש (ת"א) 4810/06 ד.י נ' מ.י (ניתן: 17.10.2006).
נפסק כי דין הסכסוך להידון בבית הדין לעבודה ואין נפקא מינה כי חלק מהסכם יחסי העבודה בין האב לבן עוסק גם בעניינים משפחתיים:
"הגם שתנאי סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה התקיימו בענייננו אין ללמוד מכך כי ביהמ"ש קנה סמכות לדון בתובענה. גדרי סמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה תחומים בראש ובראשונה בסעיף 25 לחוק הנושא כותרת "שמירת סמכויות". בסעיף 25(א) קבע המחוקק מפורשות כי "חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה". צא ולמד – ככל שעניינה של התובענה הוא בגדר סמכותה של ערכאת בית הדין לעבודה אין העובדה כי התובענה יכולה להיכנס אף בין גדרי סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה עפ"י סעיף 1 לחוק (על כל סעיפי המשנה בו) בכדי להועיל לתובע להכניס את התובענה בין כתלי מוסד זה".
ד"ר דוד סער, עו"ד

