סופר הרצל נ' המוסד לביטוח לאומי

1. לפנינו תביעה להכיר בליקוי/ פגימה שהתובע טוען להם לגבי ברך ימין, כפגיעה בעבודה אשר אירעה ביום 12/11/02 (להלן: "יום הפגיעה") לטענת התובע, ביום הפגיעה הוא עבד כמפקח וקצין בטחון מטעם החברה "מתן אבטחה בע"מ" בבניין ברח' שלם 3 ברמת-גן.

בסמוך לשעה 16:00 אמר לו פלוני כי מישהו שורף עץ דקל בחצר הבניין, וכשיצא עמו לחצר ראה נער שורף את העץ, וזה האחרון נמלט כשראה כי הבחינו במעשהו.

התובע רדף אחרי הנער, טיפס על גדר בטון, החליק ונפל תוך שהוא נחבל גם בראשו.

לטענת התובע, לאחר שלמחרת היום שהחמירו הכאבים בשתי הברכיים וברך ימין התנפחה, הוא פנה לבי"ח בילינסון ושם נבדק וטופל.

2. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע מיום הפגיעה כתאונת עבודה אך לעניין הברך הימנית דחה את התביעה וקבע שלא היתה פגיעה כלשהי בברך ימין בתאונה הנ"ל.

3. בשל החלטה זו של המוסד לביטוח לאומי הוגשה התביעה שלפנינו.

בדיון שהתקיים ביום 16/12/08 בפני כב' השופטת ורדה סאמט נקבע כי התביעה תידון בפני מותב אשר יקבע "האם נפגע התובע גם בברך ימין כטענתו, באירוע שארע ביום 12/11/02 שאושר עקרונית כפגיעה בעבודה.

4. לאחר ששמענו עדות התובע ועיינו בכל הראיות ובסיכומי הטענות שהגישו הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן:

א. בטופס התביעה שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי ביום 31/12/02 מצויינת במפורש פגיעה בשתי הברכיים, בנוסף לחבלות נוספות.

למעשה די בעובדה זו, כמו גם בעובדה שישנם מסמכים נוספים (תעודת חדר מיון וטופס בל 250) בהם מצויינת פגיעה ב"שתי הרגליים" ו"שוק וברך ימין + ברך שמאל + צלעות וידיים..."

כדי לבסס, ולו לכאורה, את טענתו של התובע לפיה נפגע גם בברך הימנית בתאונת העבודה מיום 12/11/02.

ב. עדותו של התובע לעניין החבלה בברך הימנית היתה אמינה ולא נסתרה בעדות או בראיה כלשהי.

ג. לאור האמור לעיל אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל להוכיח שבתאונת העבודה מיום 12/11/02 (שהוכרה ע"י הנתבע) הוא ספג מכה גם בברך הימנית כאשר נפל מגדר הבטון.

5. ב"כ הנתבע יוודא בהקדם הזמנתם של התיקים הרפואיים של התובע והמצאתם לתיק בית הדין, ולאחר מכן ימונה מומחה רפואי לבחינת השאלה אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה בברך ימין בתאונה הנ"ל לבין מצבו הרפואי של התובע (לעניין ברך ימין) כפי שאובחן לאחר התאונה.

ניתן היום,  כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: גלית דוד