חוק עוולות מסחריות נועד להגן על מעסיקים מפני סיטואציה שבה, לאחר שעובד עוזב את מקום העבודה, כשהוא מצויד בכל המיומנויות העסקיות שהמעביד הקנה לו, יפתח עסק מתחרה למעביד, תוך שימוש בידע ייחודי אשר קיבל מן המעביד, ואשר לא יכול היה לקבל בשום מקום אחר.
סודות מסחריים
להערכת סיכויי תביעתך:
מהו סוד מסחרי? דומה כי התשובה לכך טרם הוכרעה סופית באופן ברור, הגם שבתי הדין לעבודה קבעו מבחנים לכך, נראה שעדיין טווח הפרשנות אינו מאפשר מסמרות בעניין זה. בפסק דין עב 2986/03 א.מ חטיפי העמק בע"מ נ' משה סבג, יצחק סבג, מ.י חטיפים בע"מ ואח', שניתן בבית הדין האזורי לעבודה נצרת ביום 24/03/2010 (פורסם ב-LawData), דן ביה"ד לעבודה במקרה של גזל סוד מסחרי ע"י עובד של חברה שפרש, תוך התייחסות לסנקציה הראויה במקרה הנדון.
מדובר בנתבע אשר עבד כאחראי משמרת במפעל לייצור חטיפי מזון, עם השנים התקדם בתפקידיו, בין היתר ניתנה לו מתוקף תפקידו גישה חופשית למחשבי החברה ולסודות ייצור החטיפים. הנתבע יחד עם אחיו ונתבעים אחרים, עשו שימוש בסודות מסחריים של החברה שהנתבע הראשון עבד בה על מנת להקים עסק מתחרה.
התובעת טענה כי נגרמו לה נבין היתר נזקים של הוצאות משפטיות, ובכלל זאת שכ"ט עו"ד, שכ"ט חוקר, אגרות משפט, דמי אחסון, שכ"ט מאבטחים, שוטרים וכו', הפסד הכנסות כתוצאה מירידת מחיר החטיפים, פגיעה ביכולתה להתחרות בשוק ו/או ירידה לטמיון של כל השקעות התובעת בפיתוח מוצריה כתוצאה מנטילת סודות מסחריים על ידי הנתבע והשימוש שעשו הנתבעים בהם וכן פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, סה"כ גובה התביעה הינו מיליון ₪.
הנתבעים טענו כי החטיפים כלל לא היו דומים, ישנן מספר חברות בשוק המייצרות חטיפים דומים, מטרת התביעה לסלק מתחרים בתחום.
ביהמ"ש בדונו במקרה הגיע למסקנה כי אכן נעשה כאן גזל של סודות מסחריים, תוך שהדבר בוטל לעין וצורם את תחושת הצדק, ושהנתבעים לא רכשו את הידע בתום לב.
עוד קבע ביהמ"ש, שהדרך שבה נהג הנתבע בגזילת הסודות המסחריים של החברה נוגדת את חוזה העבודה שהיה בין הנתבע לחברה, ומשום כך ניתן לקבוע שהיתה פה הפרת חוזה.
ביהמ"ש מציין עוד שהעובדות מלמדות שנעשה שימוש בסודות מסחריים של החברה ומאזכר פסיקה הקובעת כי ההתייחסות לחוזה עבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי העבודה הוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להימצא בניגוד אינטרסים.
יש גם להבחין בין עובד המבקש לעבור למעביד אחר, או עובד המנצל את הסודות המסחריים של מקום העבודה שלו על מנת להקים עסק מתחרה.
חובת הנאמנות של העובד הינה משמעותית ביותר.
מאידך גיסא, בית המשפט התקשה לראות במקרה דנן, מסכת רבה של עוולות שכן נטילת הסוד היא בגדר עילה אחת, וכך לגבי כל שימוש שלא כדין בסודות בכל אחד מן המפעלים שבהם בוצעו פעילות הכינוס, אך לא ניתן לראות בכל ייצור או מכירה "מסכת עובדתית אחת" כלשון החוק (חוק העוולות מסחריות).
בית המשפט קיבל ברובן את טענות התביעה, והטיל קנסות על כל אחד מהנתבעים בהתאם למידת האחריות שקבע, סה"כ הוטל על הנתבעים לשלם כ- 760,000 ₪.
ד"ר דוד סער, עו"ד
מאמרים נוספים בנושא:
איסור שימוש בסודות מסחריים של מעסיק
מעביד המעסיק עובדים מלמד אותם את סודותיו העסקיים, ומטבע הדברים ישנו חשש כי בתום ההעסקה העובד ישתמש בסודותיו המסחריים של המעביד בכדי לפתוח עסק משלו בהתסמך על הידע שרכש מן המעביד. רוב המעבידים יפתרו את ה'בעיה' הקטנה הזו בדרך פשוטה למדי – עם כניסת העובד למקום העבודה יחתים אותו המעביד על "תניית הגבלת עיסוק" האוסרת עליו לעבוד במקום עבודה זהה, או להקים עסק דומה או זהה, כשנתיים לאחר תום עבודתו אצל המעסיק. מה יכול לעשות עובד אשר הוחתם על סעיף דרקוני שכזה, אשר בפועל, מונע ממנו אפשרויות פרנסה בעיסוק דווקא בתחום שבו התמקצע והוכשר? שאלה זו נדונה בע"א 6601/96 AES Systems Inc. נ. סער, פ"ד נד(3) 850 (2000).
מה יכול לעשות מעביד אשר נפגע מעובד שהקים חברה מתחרה?
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 נועד להגן על מעסיקים מפני אפשרות של גזילת סודות מסחריים על ידי עובדיהם. סעיף 5 לחוק קובע כי על המידע להיות כזה אשר לא ניתן להשיגו בנקל, הוא אינו נחלת הכלל, והוא מקנה לבעליו יתרון מסחרי תחרותי.
תניית הגבלת עיסוק תוטל בצמצום רב
עובדים מעלו באמון המעביד, ותוך שאחד מהם עדיין עובד אצלו, הקימו מתחת לאפו חברה מתחרה. בית הדין קבע כי הם רמסו ברגל גסה את חובות תום הלב והאמון כפי שאלו נקבעו בהלכות בית הדין הארצי בעניין צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 דן פרומר – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999)) וגירית (ע"ע 189/03 גירית בע"מ – מרדכי אביב, פד"ע לט 728).
האם רשימת לקוחות היא סוד מסחרי?
3.8.11
בפס"ד ע"ע 80/08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ ואח' של ביה"ד הארצי לעבודה, נדון המקרה הבא:
שני עובדים שעבדו בחברה והופסקה עבודתם, פתחו חברה מתחרה והשתמשו ברשימת הלקוחות של החברה בה עבדו בעבר. החברה תבעה אותם בטענה כי שימוש ברשימת לקוחות הינה בגדר "סוד מסחרי" ושהנתבעים עשו בה שימוש שלא כדין,
ומכאן תביעתה לפיצוי.
