להערכת סיכויי תביעתך:
בפני כב' השופטת מיכל לויט 17/07/2006
בעניין: נתן גבריאל
2. בתיק נשמעו הוכחות וביום 1.11.04 ניתן פסק דין חלקי ועל פיו נקבע כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי, שיחווה דעתו בשאלת קיומה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה.
3. ואלו העובדות אשר הובאו בפני המומחה היועץ הרפואי שמונה מטעם ביה"ד, ד"ר סלטי:
א. התובע, יליד 1954, עבד לפחות 20 שנה כנהג מונית.
ב. עד למחצית השניה של שנת 2002 נהג לעבוד במשך 12 שעות ביום, בנהיגה. את רוב נסיעות העבודה ביצע המערער על כבישים רגילים, כשמידי פעם יש בהם תיקונים. בורות וכו'.
פעם או פעמיים בשנה לערך נסע בדרכי עפר משובשות.
ג. אופי עבודתו כנהג מונית מצריך גם תנועות סיבוב תכופות רבות של עמוד השדרה הצווארי, כנדרש במהלך הנסיעה.
ד. בנוסף התובע ביצע במסגרת עבודתו כנהג מונית שליחויות עבור חברות שונות הנמנות על לקוחות חברת המוניות בה הוא חבר. במהלך שליחויות אלו נדרש לשאת משאות כבדים כדלהלן:
(1). נשיאת שקי דואר כבדים (במשקל של כ-40 ק"ג) לבית הלקוח 4 פעמים בשבוע לערך. במהלך השליחויות נדרש התובע לכופף את גבו הלוך ושוב ולשאת את שקי הדואר הכבדים בידו ולהעבירם ממקום אחד למשנהו.
(2). העברת מחשבי IBM (קלים וכבדים),לאחד מלקוחותיו 4 פעמים בשבוע לערך. במהלך שליחויות אלו נדרש התובע לכפוף את גבו, לשאת מחשב אחד ולעיתים קרובות אף יותר ממחשב אחד ולהעבירם ממקום אחד למשנהו. התובע נהג לשאת את המחשב בידיו ולעיתים על גבו, אם היה מחשב גדול, או במקרה שנדרש לשאת יותר ממחשב אחד.
ה. החל מחודש ינואר 2000 החל תהליך התדרדרות במצב בריאותו. הוא החל לחוש כאבים חזקים בע"ש המתני, בצוואר וכן חולשה כללית בכל גופו. כאבים אלו התגברו לעדותו בעיקר בנסיעות ממושכות וכאשר נדרש לשאת משאות כבדים במהלך עבודתו.
ו. הוא פנה לחדר מיון, הופנה להמשך בירור ומעקב בקופת חולים ועבר סידרה של בדיקות מקיפות. האבחנות והמשך הטיפול כמפורט בחומר הרפואי.
4. אל המומחה הופנו השאלות הבאות:
א. ממה סובל התובע בגבו ובצווארו?
ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לאורך השנים כאמור לבין הנזק בגבו ו/או בצווארו (לרבות החמרת מצב קיים)?
ג. האם השפעת תנאי העבודה על נזקו של התובע בגבו או בצווארו, ככל שישנה (לרבות החמרת מצב קיים), פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
אם כן - אנא פרט מהם.
בפני המומחה עמד החומר הרפואי כדלקמן:
א. תיק רפואי – קופ"ח מכבי: כללי (ד"ר אידלמן, ד"ר אורבוך), אורטופדיה (ד"ר שזר, ד"ר פרידמן).
ב. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
5. ביום 4.9.05 ועל סמך כל החומר הרפואי האמור, נתן המומחה חוות דעתו.
המומחה קובע כי מתיקו הרפואי של התובע עולה כי התובע סובל ממחושים עזים הן בגבו התחתון והן בע"ש צווארי כבר ברישומים משנת 96'. בבדיקתו אצל האורטופד, ד"ר שזר בשלהי שנת 03' אובחנה מחלה ניוונית בחוליות ע"ש המותני, כעולה מצילומי ה-C.T שבוצעו והדגימו "שינויים ניווניים ניכרים, הצרות התעלה, דיסק L4-L5".
המומחה קובע כי קיים קשר סיבתי בין אופי עיסוקו של התובע לבין המחלה הניוונית המתקדמת שאובחנה בגבו התחתון.
התובע יליד 1954 ולפיכך הוא כיום בן 51. המחלה הניוונית שאובחנה בגבו התחתון חמורה במידה ניכרת מהצפוי על פי גילו. התפתחות שינויים ניווניים בחוליות עמוד השדרה הינה חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של מע' השלד ולפיכך צפויים אנו לראות שינויים אלו כמעט בכל גיל (לאחר גיל 18 עם סיום הגדילה). המומחה מוסיף כי קיימת התאמה בין חומרת שינויים אלו לבין הגיל הכרונולוגי של החולה, אך כאשר שינויים חורגים מהצפוי על פי גילו של החולה אין לנו אלא לקשור בין מחלה הניוונית לבין גורמים סביבתיים.
במקרה של התובע מדובר בנהג מקצועי אשר על פי המתואר בכתב ההחלטה עסק בעבודות פיסיות נוספות פרט לעבודתו כנהג. כל אלו הביאו להטלת עומס ניכר על חוליות ע"ש המותני אשר גרמו במהלך השנים להתפתחות מחלתו במנגנון של מיקרוטראומה.
המומחה קובע כי לתנאי עבודתו של התובע קיימת השפעה מכרעת על התפתחות מחלתו. כאמור מדובר בחבלות זעירות, זהות ומצטברות שהינם תוצאה של נהיגה ממושכת ולאורך שנים עליה נוספת עבודתו הפיסית אותה ביצע במהלך השליחויות להן נדרש.
המומחה ציין כי מעיון בתיקו הרפואי לא מצא גורמים אחרים היכולים להוות גורם למחלתו. הקשר הברור בין גיל צעיר יחסית, מחלה ניוונית מתקדמת של חוליות ע"ש ואופי העיסוק, אינו מותיר ספק באשר להשפעת תנאי עבודתו על הנזק בגבו התחתון.
המומחה מציין כי בע"ש צווארי של התובע לא נמצא כל ממצא פתולוגי.
6. מטעם ב"כ המוסד התבקשה הפניית שאלות הבהרה למומחה.
ביום 14.12.05 הופנו שאלות הבהרה, כדלקמן:
א. האם כל תנועה ותנועה שביצע התובע גרמה לו לפגימה זעירה ובלתי הפיכה? אם כן – נא הסבר ופרט.
ב. אם תשובת המומחה לשאלה מס' 1 חיובית – האם השינויים הניווניים בע"ש שנמצאו בתובע מקורם בצירוף הפגימות כאמור בתשובת המומחה לשאלה מס' 1? (אם כן – נא הסבר), או שמדובר בתהליך תחלואתי המושפע מעבודת התובע.
ג. האם שינויים ניווניים בע"ש מקורם תמיד בעבודה פיזית ותמיד מוגברים על ידי עבודה פיזית קשה?
7. ביום 19.1.06 השיב המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כדלקמן:
המומחה משיב כי אכן לתובע נגרמו פגיעות זעירות בלתי הפיכות ומצטברות שגרמו למחלה הניוונית המתקדמת שאובחנה בגבו. עבודתו כנהג מקצועי וטלטלות הרכב במהלך שעות נהיגה ממושכות גורמות לפגיעות זעירות ומצטברות בע"ש המותני והביטוי לכך הוא בחומרת השינויים הניווניים שנצפו בגבו של התובע. לעומתן, תנועות הסיבוב התכופות והרבות של ע"ש צווארי אותן מבצע התובע במהלך הנסיעה יש בהן כדי לגרום לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות בע"ש צווארי (בניגוד למתני שאינו מושפע מתנועות הסיבוב). על כל אלו נוספות עבודתו בנשיאת שקי הדואר הכבדים אותם נדרש להעביר.
המומחה מוסיף כי בעבודה זו נוסף עומס יתר על חוליות ע"ש המותני שתחילתו פגיעות זעירות עם כל הרמת ונשיאת משקל וסופו התפתחות מחלה ניוונית מתקדמת של חוליות ע"ש.
המומחה שב ומבהיר כי מחלה ניוונית היא חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של מע' השלד ולפיכך צפוי למצוא מחלה ניוונית בע"ש של כל אדם ובכל גיל. במקרה זה אובחנה בתובע מחלה ניוונית שדרגת חומרתה קשה מזו הצפויה על פי גילו הכרונולוגי. הצירוף של מחלה ניוונית מתקדמת ואופי עבודתו של התובע מובילה למסקנה המתבקשת כי מדובר בתהליך תחלואי רגיל (הזדקנות מע' השלד) שהושפעה מאופי עבודתו של התובע ומכאן שדרגת חומרתה קשה מזו הצפויה בעקבות תהליך תחלואי רגיל.
8. ב"כ הצדדים סיכומי טיעוניהם בכתב.
9. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעמו. זאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.
(דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.00).
על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.
(דב"ע תשן/ 48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע 321).
בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.
(דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, לא פורסם).
10. גם במקרה זה לא מצאתי כל הצדקה, עובדתית או משפטית, שלא לסמוך על חוות דעתו ומסקנותיו של המומחה בשאלה הרפואית שבמחלוקת.
ד"ר סלטי הסביר באופן ברור ומפורט קיומו של מנגנון פגיעה מסוג מיקרוטראומה בגבו התחתון של התובע, עבודתו כנהג מקצועי וטלטלות הרכב הגורמות לפגיעות זעירות ומצטברות בע"ש המתני. הביטוי לכך הינו חומרת השינויים הניווניים שנצפו בגבו התחתון של התובע, שהן חמורות מהצפוי על פי גילו. בנוסף, בעבודתו היה גם עומס נוסף, בהרמת ונשיאת משקל, שגם הוא גרם לפגיעות זעירות בעמוד השידרה המתני.
באשר לעמוד השידרה הצווארי, הרי שהמומחה התייחס אמנם בתשובותיו לשאלות ההבהרה לתנועות הסיבוב של ע"ש צווארי, שיש בהן כדי לגרום לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות בע"ש הצווארי, עם זאת, בחוות דעתו הראשונית ציין כי אין ממצא פתולוגי בע"ש הצווארי ובנוסף – לא קבע באופן חד משמעי וברור את הקשר בין עבודתו של התובע למצבו בע"ש צווארי (תלונות על מיחושים), כפי שקבע אותו לגבי עמוד השידרה המתני.
11. משכך, התביעה מתקבלת בכל הנוגע לפגימה בגבו התחתון של התובע ונדחית בכל הנוגע לפגיעה הנטענת בע"ש הצווארי.
בהתאם לכך הריני קובעת כי הפגימה בגבו התחתון של התובע הינה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק, על דרך של מיקרוטראומה.
5129371
5467831312. בשים לב לתוצאה דלעיל, ישא המוסד בשכ"ט עו"ד לטובת התובע בסך של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.
5129371
54678313
מיכל לויט 54678313-1783/03
ניתן היום, 17 ביולי, 2006 (כ"א בתמוז תשס"ו), בהעדר הצדדים.
מיכל לויט, שופטת
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
