החוק:
האחריות לנזקי גוף אשר נגרמו על ידי כלב מוסדרת בסעיפים 41 א. – 41 ג. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובעים כדלקמן:
41א. "בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן — הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.
41ב. בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה — (1) התגרות של הניזוק בכלב; (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; (3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.
41ג. אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר".
מכאן שהמחוקק הסדיר באופן מפורש חיקוק הנוגע לנשיכת כלב. יצוין, כי קיימת פסיקה לא מעטה בעניין זה.
נראה לי כי ניתן לצרף לחיקוק זה גם את סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין העוסקים בעוולת הרשלנות, ולהסתמך על כל אלה במקרה היזק על ידי כלב. לעניין הפנים הרבות בהן עסקה הפסיקה באחריות בעלי הכלבים כמזיקים, תוכלו לעיין באתר זה ולהתרשם מרוחב היריעה.
ד"ר דוד סער, עו"ד