נפגע תאונת דרכים יכול לתבוע את חברת הביטוח גם בגין טיפול רפואי רשלני

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו, ביסודו, חוק סוציאלי, ועקרון האחריות המוחלטת הקבוע בו נועד להגשים מספר מטרות, כגון ייעול, פישוט וקיצור הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים, תוך סילוק שאלת האשם מן הדרך, תוך פיזור הנזק והטלתו על כלל המשתמשים ברכב, באמצעות מנגנון ביטוח חובה (ע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר שלמה טורם, פ"ד נ(5) 573).

לצורך הגשמת מטרות אלה, העומדות ביסוד חוק הפיצויים, נקבע, בין היתר, עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק, וזו לשונו:

"מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון".

בלעדיות זו, המוקנית לעילה על-פי חוק הפיצויים, מייעלת את ההליך ומאפשרת לנפגע למצות את מלוא זכויותיו בגין מכלול הנזקים שנגרמו לו, במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים, בלא צורך, כאמור, להידרש לסוגיית האשם.

נפסק כי:

"שלילת עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מכוח עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, כרוכה ושלובה בכך שהנפגע מוצא את תיקונו במסגרת עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים. באופן ציורי ניתן להדגים את התהליך כתהליך של כלים שלובים. עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים מתרוקנת מכלי אחד, אך היא עוברת אל הכלי השלוב בו – הוא עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים – וממלאה אותו".