לא אחת נפגע אדם בתאונת עבודה, ורוצה לברר מה סיכוייו לזכות בתביעה שתוגש נגד המוסד לביטוח לאומי.
"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה, 1995, כך:
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו"
אדם אשר נפגע במהלך התנדבות, זכאי לגמלת נכות נפגעי בעבודה, כפי שזכאי לה עובד, אשר נפגע במסגרת עבודתו. הגמלה ניתנת למתנדב, ללא תלות בגילו.
5.10.2011
חייל בקבע, אשר השתחרר מהשירות הצבאי, החל לעבוד כחודשיים לאחר השחרור בעבודה בשכר נמוך מאוד. החייל עבד כחודש, ובחודש הרביעי לאחר השחרור נפגע בעבודה (תאונת עבודה).
כיצד יחושב התגמול עבורו מהמוסד לביטוח לאומי, ובפרט דמי הפגיעה?
בית משפט השלום בירושלים בפסה"ד ת"א 12681/06 עמר ואח' נ' שיכון עובדים ( שניתן ביום 23.8.09), קבע כי לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי, מוחזק "עובד" כמי שמקבל תשלום ממזמין עבור ביצוע עבודה, ואילו סעיף 79 לאותו החוק מזכה נפגע עבודה בטיפולים וגמלאות מהמוסד לביטוח הלאומי, בין אם עבד בהיתר ובין אם לאו, שהרי חוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי, המטיל חבות לתשלום דמי ביטוח לאומי על המעביד, ובמידה ואין לנפגע מעביד- עליו לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי, ואם לא עושה כן במשך שנה ומעלה, ייפגעו זכויותיו לגמלאות, ואם לא שילם במשך למעלה משלוש שנים- ישללו לחלוטין זכויותיו.
בית הדין האזורי לעבודה בפסק דין חריג בעניין יהודית פישהוף נ' המוסד לביטוח לאומי (בל' 6650/06), שניתן על ידי כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, קיבל תביעתה של רופאה שלקתה באירוע מוחי בעת הרצאה כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין בעניין עב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, כי על מנת שימונה מומחה רפואי מטעמו, על התובע להוכיח קיומו של אירוע חריג קודם לאירוע הלבבי.
אם חשבתם שלעזור לאחרים בעת סכנה לחייהם או לרכושם, הינה הסתכנות שאין תגמול בצידה, אזי המאמר הבא ישנה את דעתכם.
המדינה מעוניינת לעודד התנהגות של עזרה לזולת בעת סכנה. על כן, אדם הרואה לנגד עיניו סכנה לחייו או לרכושו של אחר, ומתנדב לעזור לו, ותוך כדי כך נפגע, זכאי לקבל קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי.
בית הדין לעבודה נוהג להסתייע במומחים רפואיים בתובענות המוגשות נגד פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, כאשר זה מסרב להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה". המחלוקת אם התאונה הינה "תאונת עבודה" אם לאו, או האם נגרמה החמרה כתוצאה מתאונת עבודה או לא, מובאת כאמור, חדשות לבקרים לפתחו של בית הדין.
פגיעה בעבודה
ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה על אובדן שכר או הכנסה, ועל הנזק שנגרם להם עקב הפגיעה בעבודה.
מהי "פגיעה בעבודה"?
פגיעה בעבודה המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע".
"תאונת עבודה"- מהי?
תאונה שאירעה למבוטח השכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו; או תאונה שאירעה למבוטח העצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.
כאשר אדם נפגע בעבודה, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיוכל להמשיך לקבל הכנסה לצורך מחייתו.
מבלי להרגיש, בשקט בשקט, שומט ביטוח לאומי את השטיח מתחת לרגלי זכאים רבים ומקצר את יריעת הזכאות בסעיפים רבים. כך למשל סעיף 296 לחוק קיבל כיווץ משמעותי ומעתה לא ניתן יותר לתבוע ולקבל מעבר ל- 12 חודשים רטרואקטיבית מיום התביעה, להבדיל מ- 48 חודש לפני התיקון.
המדובר בגימלה המשתלמת על ידי הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה.
תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי. (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), קובעת כי במקרה שנפגע אדם ונקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות זמנית ועקב כך אינו משתכר ואין סיכוי סביר שיוכל להשתלב בעבודה כלשהי
רבים מהמקבלים קצבאות נכות אינם מודעים לזכויותיהם בהגיעם לגיל הזכאות בגימלת זיקנה. ישנם כאלה אשר קצבאות הנכות שלהם גבוהות יותר מגימלת הזיקנה וישנם כאלה פחות.
סיפור האירוע ע"פ פס"ד בעניין אביבה בן דוד נגד המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 30.12.08:
העובדת, ילידת שנת 1951, עבדה במרכז הפדגוגי "אורט ישראל" משנת 1972. במשך כשנתיים עד למועד האירוע הנטען, הייתה נתונה העובדת במשא ומתן ממושך עם מעסיקהּ באשר לסיום עבודתה באורט, במהלכו הוצעו לה עבודות אחרות להן סירבה.
מהו הכלל לגבי חישוב הגמלה לעצמאי שנפגע בתאונת עבודה?
הכלל נקבע בסעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:
עובד המבקש לתבוע את המוסד לביטוח לאומי צריך להודיע למוסד בטופס בל/211 שכותרתו "הודעה על פגיעה בעבודה" על פגיעתו בעבודה.
שאלה ראשונה וחשובה בביטוח נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, הינה מיהו מבוטח ?
תשלום דמי ביטוח אינו כשלעצמו מקנה זכות להיות מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
הפסיקה הכירה בתאונת דרכים בה נפגע עובד בדרך מיום כיף לביתו ו/או בדרך מביתו ליום כיף כתאונת עבודה. בעניין זה יפים הם דברים של כבוד הנשיאה ( כתוארה דאז) כבוד השופטת ברק בפסק הדין עב'ל 468/03, תקווה חזן נ' המל"ל, אשר קבעה כי יום נופש נחשב כיום עבודה בזו הלשון:
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 מונה מקרים נוספים בהם ייחשב אירוע מסוים כתאונת עבודה. סעיף 80(4) לחוק קובע כדלהלן:
"פגיעה בעבודה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"תאונת עבודה" – הינה תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו וכן אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
לכל מקצוע יש את רמת המסוכנות שלו. לפיכך, ועל פי חוק ביטוח לאומי, כל עובד, אשר משולמים בגינו דמי ביטוח , מבוטח מפני פגיעות גוף בגין תאונות עבודה במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
פגיעה של עובדת בעת טיול מחלקתי, בשעות אחר הצהריים, לא תיחשב כפעילות נלווית לעבודה ולא הוכרה כפגיעה בעבודה, כנדרש בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בב"ל אורה בס נגד המוסד לביטוח לאומי.
תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956, קובעת כי נפגע עבודה, אשר תביעתו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי ונקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית ועקב כך אינו משתכר ואין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי, עקב הפגיעה, זכאי לגמלת "נכה נזקק". לשם כך, על הנפגע להגיש תביעה להכרה כנכה נזקק, חתומה על ידו ועל ידי המעביד, לסניף הקרוב למקום מגוריו.
המסגרת המשפטית קבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, כמפורט להלן:
(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
ב"ל (תל-אביב-יפו) 5958/07 - יוסף ריבלין נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 16.7.09 בפני כב' השופטת יהלום הדס.
התובע, בדרן ושחקן ותיק וידוע, הגיש תביעה להכיר בגידול סרטני במיתרי הקול, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק. במהלך השנים השתתף התובע בהופעות והצגות רבות.
עבל 283/09 אורה בס נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום, 23 באוגוסט 2009.
העובדות:
המערערת עובדת בבזק החל משנת 1974, כנציגת שירות וטלפנית במחלקת מוקד שירות במשמרות. ביום הטיול, 10.10.05, עבדה המערערת במשמרת בוקר. האוטובוס אשר הסיע את המטיילים יצא לדרך בשעה 15:30, כלומר-לאחר שעות העבודה.
על פי הספרות הרפואית המקובלת, אוטם שריר הלב אינו מופיע אצל אדם סתם כך, אלא במקרים בהם מקנן בו מצב מסוים של תחלואה לבבית כזו או אחרת, כגון טרשת עורקים, שיש בה להוות בסיס או רקע לבואו. במקרה זה הופעתו של אוטם שריר הלב צפויה במוקדם או במאוחר.
עובדים רבים אשר נפגעו בעבודתם בצורה זו או אחרת, סובלים מנזקים אורטופדיים אשר לעיתים רבות מתפתחים גם לנזקים ומגבלות בתפקוד העצב, באופן שחשים נימול, הירדמות וכאבים המאובחנים כפגיעות נוירולוגיות.
חובה על המוסד לביטוח לאומי לעדכן מבוטחים שהוכרו כנפגעי תאונות עבודה וטרם הגישו תביעה לקביעת דרגת נכות, בדבר קיצור המועד להגשת תביעה בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי בתאריך 29/12/02.
קרע במניסקוס הינה פגיעה הנגרמת לאנשים רבים במהלך עבודתם, אולם פניות רבות של הנפגעים למוסד לביטוח לאומי נדחית ואין המוסד לביטוח לאומי ממהר להכיר בנפגעים אלה כנפגעי עבודה.
בית הדין הארצי דן בסוגייה זו במסגרת הערעור עבל 000652/08 צילה טמיר נגד המוסד לביטוח לאומי ( שניתן ביום 5 יולי 2009) וקבע, כי עורכת דין עצמאית המנהלת משרד בשטח ביתה, ואשר נפלה במדרגות הבית, אינה זכאית להכרה בפציעתה כ-'פגיעה בעבודה'.
