נכות מוסבת, מה היא?

על פי תקנה 9 (א) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תש"ל- 1969, (תיקון: תשנ"ח), נכות  מוסבת מוגדרת כפגימה " הנובעת באופן בלתי-אמצעי מהפגימה המוכרת של הנכה במשרד הביטחון, אף אם איננה נובעת באופן בלתי-אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות ". מדובר במקרים בהם נגרמה לנכה מסוים נכות נוספת בעקבות נכות מוכרת. למשל חייל נכה המוכר עקב צפצופים חזקים באוזניו אשר כתוצאה מהם לקה בנפשו.

תקנה 9(ב) לתקנות הנכים הנ"ל קובעת כי , " לצורך דיון בבקשתו של נכה לפי תקנת משנה (א), רשאי יושב ראש ועדה רפואית לדרוש מנכה אישור רפואי מתאים".

ועל פי תקנה 9(ג) לתקנות הנ"ל," הועדה הרפואית רשאית לקבוע שהקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לפגימה המקורית שונה מן הקשר הסיבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי."

במלים אחרות, אם חלה נכה צה"ל במחלה, שלכאורה אין קשר בינה לבין נכותו המוכרת, מאד יתכן שיש קשר סיבתי בין המחלה "החדשה" והמחלה שהוא סבל ממנה בעבר, אשר הוכרה כנכות עקב השירות .

כך למשל, כאשר נכה צה"ל הסובל מפגיעה או מחלה קשה והוא אמור ליטול תרופות, המינון של התרופות עלול להביאו למצב שפורצת בו נכות נוספת,כמו אולקוס למשל,כתוצאה מתופעות הלוואי הכרוכה בנטילת התרופות.במצב זה, הפגיעה שבאה כתוצאה מנטילת התרופות האלה, היא נכות חדשה, נוספת, הנקראת "מוסבת " כיוון שראשיתה בנכות, המשכה בטיפול בתרופות והמשכה שההסבה לנכה, נכות נוספת, לזו שהוכרבה.

דוגמא נוספת שכיחה אך לא בנקל הועדות הרפואיות מכירות בה, היא בעיה אורטופדית קשה בעמוד השדרה, הפוגעת בתפקודה התקין של שלפוחית השתן באופן קשה ביותר או אפילו  פגיעה באון הגברי, בדרך שהנפגע סובל מאין אונות.

דוגמא נוספת: נכה שהוכר ע"י קצין התגמולים בפגימה בעמוד שידרה צווארי, והחל לסבול מחולשה נוירולוגית באחת מידיו, הנכה יכול להגיש בקשה להכיר בחולשה ביד ולקבל אחוזי נכות על סמך תקנה 9 , בתנאי שיוכיח כי כתוצאה מהפגימה הצווארית נגרמה לו החולשה ביד.

דוגמאות נוספות:פריצת מחלת סוכרת עקב הלם קרב, או פגיעה ברגל שגרמה להעברת משקל לרגל הנגדית וכתוצאה מכך התפתחת מחלה ברגל הבריאה, או תגובה נפשית לבעיה פיזית   { למשל נכות נפשית עקב טנטון}........

יש לציין, כי בתביעת להכרה בנכות מוסבת, אין הגבלה של זמן, לאור העובדה כי נכות כזו  עלולה לפרוץ בגופו של נכה עשרות שנים לאחר שהוכר בנכות המקורית. המבחן הוא מדעי רפואי גרידא, אף אם המחלה המקורית , קרתה כעבור 20 או 30 שנים, וזאת כל עוד המדע והרפואה מאשרים זאת.

יש להבחין בין תביעה להחמרה במצב, לבין תביעה להכרה בנכות מוסבת. בהחמרת מצב, לאחר ההכרה בנפגע כנכה צה"ל ויש שינוי לרעה במצבו הפתולוגי שהוכר כנכות, רשאי הנכה להגיש בקשה לבדיקה חוזרת בגין ההחמרה במצבו הבריאותי. כאמור, הנכות המוסבת, היא נכות "חדשה" כאשר זאת נגרמה כתוצאה ישירה מהנכות המוכרת.

למי הסמכות לדון בבקשה לפי תקנה 9?

תלוי.

לרוב, הסמכות נתונה לועדה הרפואית אך במקרים מסוימים, הסמכות היא דווקא של קצין תגמולים.

להמחשה, להלן כמה מקרים שהתעוררו בפסיקה:

ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן ואח', פד"י מה (5) 374.

" תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) מתייחסת לפגימה הנובעת מפגימה מוכרת. "פגימה" היא כמוגדר בתקנה 1, מחלה או ליקוי גופני או שכלי שאדם נפגע בהם. פגימה מוכרת יכולה להיות אחת מן השתיים: פגימה מוסבת או פגימה מוחמרת. פגימה מוסבת היא פגימה הנובעת מחבלה או ממחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות. פגימה מוחמרת היא פגימה הנובעת מהחמרת מחלת כשאותה החמרה אירעה בזמן השירות עקב השירות (390 ב-ג).

הפגימה, אשר הרישא לתקנה 9 דן בה, איננה קשורה ישירות לאירוע בזמן השירות ועקב השירות, אלא קשורה לפגימה מוסבת או לפגימה מוחמרת. המדובר בפגימה נוספת, הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגיעה מוכרת.  אולם אין לפגימה הנוספת האמורה קשר בלתי אמצעי לאירוע בזמן השירות עקב השירות. המדובר, למשל, על פלוני, החולה במחלה, שאירעה בזמן השירות עקב השירות ואשר ממנה התפתחה מחלה נוספת נפרדת ועצמאית, אף כי איננה תולדת אירוע בזמן השירות עקב השירות (390 ג-ד).

הכרה בפגימה שתקנה 9 דנה בה צריכה להיות בידיה של ועדה רפואית. תקנה 9 היא הוראה מהוראותיהן של תקנות הדנות  במבחנים לקביעת דרגת נכות. קביעת דרגת נכות מסורה בידי הועדה הרפואית. מבחנים לקביעת דרגת נכות הם נושא אשר יש להכריע בו לפי התקנות על פי אמות מידה רפואיות. אין לגבי תקנה 9 צורך לדון בקשר אל השירות אלא בקשר הרפואי בין הפגימה המוכרת לבין הפגימה החדשה המתוספת עליה (391 א-ב) ".

ע"א  140/89 קצין תגמולים נ' צבי גולומבק (פד"י מה(3) 23) :

" תקנה 9. פס"ד שקדם לפסה"ד בענין חריטן ביחס לנכות מוסבת. נקבע כי הסמכות הינה של קצין תגמולים.  הלכה שכן נותרה תקפה הינה שאין הכרח כי במקרה של החמרה אותו שעור החמרה יחול בהכרח גם על הנכות המוסבת  {הקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לבין הפגימה המקורית יכול שיהא שונה מן הקשר הסבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי}. כפי שציין ב"כ קצין תגמולים בסיכומיו 'יתכן כי ההחמרה שנגרמה עקב השירות הצבאי בפגימה, תתרום להתהוות פגימה עצמאית נוספת אשר בלא התרומה הזאת לא היתה באה לעולם' .... מעניין לעניין לפי נתוניו המיוחדים, ובוודאי אין לקבל קביעת קשר סבתי מלא בכל המקרים בכל הנסיבות, כסברת ביה"מ קמא ".

ד"ר דוד סער, עו"ד